עיבוד למצגת: עירית שמואל מכללת הדסה ירושלים סיכום מושגים – יאיר קצורה "חיפה רבתי — מעיר קצה בליבה הלאומית לעוגן לפיתוח הגליל ו'שער צפוני' למשק הגלובלי"/ ברוך קיפניס עיבוד למצגת: עירית שמואל מכללת הדסה ירושלים סיכום מושגים – יאיר קצורה מקור: גאוגרפיה ופיתוח הסביבה מקראה אינטרנטית לבגרות/ מט"ח

מושגים עיקריים 1.העידן הפוסט תעשייתי – מעבר מחברה תעשייתית שבה חומר גלם החשוב ביותר הוא אוצרות טבע, לחברה פוסט תעשייתי שבה מקור העושר של חברה הוא המוח האנושי. מחשבים, מכונות וטכנולוגיה משרתים את החברה. 2.תוכנית מֽתְאָר (ת"מ) – תוכנית המסדירה פיתוח ובנייה עתידיים. בתכנית מתאר ארצית (תמ"א) התכנון חל על כל שטח ישראל, והוא משפע על נושאים שיש להם חשיבות כלל ארצית. 3.תמ"א 31 – תוכנית מתאר ארצית המשולבת לבנייה, פיתוח, ולקליטת עלייה. תוכנית שמה דגש על איכות החיים העירוניים, תוך ניצול השטח הבנוי הקיים ושמירת השטחים הפתוחים לרווחת אוכלוסייה. הוחלפה ע"י תמ"א 35. 4.תמ"א 35 – תוכנית מתאר ארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, שנועדה להגדיר את עקרונות הפיתוח והבנייה בישראל עד שנת 2020. היא עוסקת במגוון נושאים ונועדה לתת הכוונה בנושאי פיתוח מול שמירת הטבע והשטחים הפתוחים, פיזור אוכלוסייה, פיתוח תחבורה ועוד.

5. תמ"א 12 – תוכנית מתאר ארצית לתיירות – פיתוח התיירות בישראל. 6 5.תמ"א 12 – תוכנית מתאר ארצית לתיירות – פיתוח התיירות בישראל. 6.מערך עירוני רב מוקדי – מערך ערים שאין לו מוקד אחד; אין לו עיר אחת ראשית העולה על יתר הערים במרכזיות שלה, ובהיקף הפעילות שבה. 7.מערך עירוני חד מוקדי - מערך עירוני שבו עיר אחת מרכזית המאפילה על יותר הערים. 8.תעשייה כימית – תעשייה המייצרת כימיקאלים; הופכים חומרי גלם כמו מתכות ומינרלים לעשרות אלפי מוצרים שונים. 9.תעשייה פטרוכימית - תעשייה כימית העוסקת בעיבוד מוצרים מנפט: צבעים וחומרי הדברה, אספלט, חומרי נפץ, מוצרי פלסטיק וכו'.

10.מדיניות פיזור אוכלוסיה מבוקר – עיקרון תכנוני שאימצו ממשלת ישראל בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה: הקמת יישובים עירוניים וכפריים באזורי השוליים (הנגב והגליל), הפניית אוכלוסייה ליישוב אזורים אלו. 11.מדיניות פיזור ממוקד - זה פיזור אוכלוסייה למוקד עירוני אחד או מספר מוקדים עירוניים בגליל (כמו שנעשה עם באר שבע בנגב); קליטה במגורים חייבת להיות במוקדים עירוניים הנשענים, במרחק יוממות סביר, על מערכות מטרופוליניות. 12.שירותים יצרניים (שירותים עסקיים) - שירותים המסייעים ומעודדים ייצור ושיווק של מוצרים. הם כוללים שירותים פיננסיים (בנקים, רואי חשבון וכו'); שירותי ביטוח ויעוץ משפטי ועסקי (חברות ביטוח, עורכי דין וכו'); מחקר ופיתוח ועוד. 13.צווארון לבן – מעמד ביניים אקדמאים אשר עובדים בניהול, משרד, אדמיניסטרציה, שיווק, רופאים וכו' 14.צווארון הכחול – אנשים שעבודתם מצריכה עבודת כפיים. 15.עיר קצה", "עוגן קצה", "מוקד קצה" - פריפריה, שוליים.

מאמר זה סוקר את תהליך דעיכתה של חיפה מאז תקופת הזוהר שלה אשר הגיעה לשיאה בתום המנדט הבריטי ועד ימינו ומנתח את הגורמים לתהליך זה . כמו כן מוצגת העשייה התכנונית שהחלה באמצע שנות 70-ה במטרה להחזיר לחיפה ‘ עטרה , 'ליושנה.

נקודות ציון בהתפתחות חיפה הוקם בה נמל ימי בשנת 1859. העיר חוברה לרשת הרכבות הארץ-ישראלית. בתום מלחמת העולם הראשונה ובראשית המנדט הבריטי חיו בחיפה כ – 25,000 תושבים, מהם 6230 יהודים והיא הייתה לעיר השלישית בגודלה בארץ ישראל אחרי ירושלים ויפו . שנות ה - 20 של המאה ה – 20 הצטיינו בפעילות תכנונית רחבת היקף בחיפה - כ'עיר גנים'. הוקם הטכניקום ( הטכניון ) כמוסד להכשרת מהנדסים. 1933 - הנמל הוביל לפריחה כלכלית שנמשכה לאורך כל תקופת המנדט . נסללו בחיפה ואליה דרכים , הונחו מסילות ברזל , והוקם שדה תעופה.

משלת המנדט יזמה גם העברת צינור נפט בקו עיראק-חיפה ואת הקמת בית הזיקוק , מהלך שקבע לדורות את היותה מוקד לתעשייה הכימית והפטרוכימיות.

טקס חנוכת הנמל 31.10.1933 http://www.haifaport.co.il/galleries/gallery.aspx?galleryId=1

בעת מלחמת העצמאות עזבו את חיפה מרבית תושביה הערביים ובמפקד שנערך בנובמבר 1948 מנתה אוכלוסיית העיר 99-כ אלף נפש מהם 86 אלף יהודים 13-ו אלף ערבים .

מפריחה לנסיגה כשקמה המדינה חדלה חיפה לשמש צומת בינלאומי במזרח התיכון : הזרמת הנפט ממקורות ערביים נבלמה. אוניות מסחר ונוסעים חדלו להפליג מחיפה לאלכסנדריה ולביירות. חברות בינלאומיות שמרכזן היה בחיפה נעלו את שעריהן . נוספו תהליכי קיטוב ( תהליכים המגדילים פערים ) ששאבו כל שניתן מהפריפריה למרכז , והגדילו את הפערים ביניהם. הקיטוב הואץ עם הפעלת גישת ה'פיזור המבוקר' - מאמצי הפיתוח של ישראל הופנו לאזורי הפריפריה והספר שבגליל ובנגב.

משרדי האם של מוסדות יהודיים ובהם 'סולל בונה' רשות הנמלים, חברת החשמל והרכבת העבירו את ‘ משרדן הקדמי' לתל אביב קונסוליות זרות עברו למרכז. הקמת נמל אשדוד היתה ה"מכה" המשמעותית מכולן.

שינוי במדיניות התכנון 1977(חילופי שלטון) -מפנה בתפיסה התכנונית ביחס לחיפה כמוקד לגליל. חיפה הוכרה כ"בירת הצפון" כמוקד עירוני ראשי לגליל וכעיר המרכזית של המטרופולין הצפוני. שינוי תפיסה - מ'פיזור מבוקר' ל'פיזור ממוקד' כלומר פיזור אוכלוסייה למוקד עירוני אחד או מספר מוקדים עירוניים בגליל.

גישת הפיזור הממוקד הרקע לגישה: כניסת ישראל לעידן הפוסט-תעשייתי וחיבורה למשק הגלובלי. קליטה של מעל מיליון עולים בשנות ה – 90 הצמיחה את המשק. תקווה לשלום שעלתה לאחר הסכם אוסלו ב – 1933 הביאה לעליה בזרם ההשקעות במדינה.

צוות התכנון של תמ"א , 31 שעסק בהכוונת תהליך הקליטה , קבע כי הקליטה במגורים חייבת להיות במוקדים עירוניים הנשענים , במרחק יוממות סביר , על מערכות מטרופוליניות . בכך העלה הצוות את הצורך לשינוי גישת פיזור האוכלוסייה מ'פיזור מבוקר' ל'פיזור ממוקד'.

גישת הפיזור הממוקד ושיברה - הפריפריאליות של חיפה בהמראה גישת ה'פיזור הממוקד' שעוצבה בתמ"א 31 קבעה כי מוקדי הפיתוח המרחבי של ישראל יהיו ארבעת האזורים המטרופולינים - תל אביב, ירושלים חיפה ובאר שבע. אולם הגישה לא מומשה ותל אביב הפכה לעיר האורבאנית השולטת בחיי הכלכלה, החברה והתרבות של ישראל, ומתפקדת גם כ'עוגן' כמעט בלעדי של ישראל לכלכלה הגלובלית.

חיפה כ'פריפריה' בשולי הליבה המחבר סבור שחיפה נשארה בשוליים ולא הפכה למוקד עירוני. לדעתו כדי למנוע מחיפה רבתי מלהיות ' מוקד קצה' יש לאמץ מדיניות עיור לאומית חדשה.

חיפה לקראת מעמד של 'מוקד קצה' ביטויים להתעצמות תסמונת הנסיגה של חיפה: 1. נטישת הדור הצעיר – חיפה 'מאבדת' את צעיריה לטובת תל אביב. בעלי המשפחות עוזבים יחד עם ילדיהם. נטישת צעירים בגיל הפריון מביאה לירידה בשיעורי הילודה. בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור הגידול השלילי גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הלא-יהודית.

2. דילמת המיתוג של חיפה - מתוייגת כ'עיר האדומה' (עיר הפועלים) 2. דילמת המיתוג של חיפה - מתוייגת כ'עיר האדומה' (עיר הפועלים). יש לתייגה כ"עיר ההיטק" או "עיר האוניברסיטאות" אולם הדרך לכך עוד ארוכה כפי שיתואר בהמשך. 3. חיפה כעיר היי-טק - על פי נתוני 2008 היו בעיר חיפה רק 3.5% מתוך 1,088מפעלי תעשיית העילית של ישראל.

4. נחיתות במגזר השירותים היצרניים - הגידול במועסקים בעלי משלחי יד אקדמי וניהולי בחיפה נמוך באופן מובהק מאלה שבתל אביב. לעומת זאת נמצא בחיפה גידול בשיעור המועסקים במשלחי היד שאינם דורשים השכלה פורמלית ובמשרות במקצועות חופשיים וטכניים. חיפאים רבים יוממים לתל אביב.

האם יש פתרון אפשרי לפריפריאליות ולנסיגה של חיפה ? סימנים חיוביים ראשונים: ביקוש לדיור יוממות של צעירים מתל אביב לתעסוקה בחיפה שוק הנדל"ן - מחירי הדירות בחיפה נמצאים במגמת עלייה.

הסברים לעליה בשוק הדיור: מחירי הדירות בחיפה נמוכים בהרבה ממחירי הדירות בתל אביב. שיפור בתנועת הרכבות מאפשר יוממות בין תל אביב לחיפה והאזור. חיפה היא עיר חוף וככזאת יש לה פוטנציאל לגדול בתחומים של שירותים ותעסוקה. חברות שירותים פותחות עסקים וסניפים בחיפה כבירת הצפון.

מדיניות העיור החדשה ומנופיה : מ'עיור מחודש' ו'עיבוי' - ל'רשת ערים' מדיניות שמטרתה התחדשות ועיבוי הערים המרכזיות של המטרופולינים . החוקר, בונטג טען שמדיניות ההתחדשות והעיבוי אינה מעשית ואינה ישימה , הציע כפתרון לאמץ מדיניות חדשה - ' רשת ערים' רשת של מרקמים עירוניים גדולים [ מטרופולינים ] הקשורים ביניהם וקשורים לסביבתם. למערך יישובי כזה יש יתרון בתחרות הכלכלית במרחב הגלובלי שמעדיף להתנהל בערים גדולות ובמטרופולינים. מה צפוי לחיפה , אם תאומץ מדיניות 'רשת הערים'?

מנופי האסטרטגיה : קיטוב , פריסה ורוויה

בשלב ii מתפתחת הליבה הלאומית כגלעין השולט במרחב הלאומי בשלב III המערך היישובי הלאומי מתחיל להפוך למערך רב-מוקדי, כשתהליכי ה'פריסה' ( פעפוע ) יוצרים מוקדי משנה המתפקדים כ'עוגנים' ו'כמוקדי צמיחה' ראשיים: חיפה ובאר שבע במציאות הישראלית . שלב iv מתאר את תהליך הפריסה המיוחל מ'העוגן' המוגדר כ'מוקד צמיחה' ראשי לעבר מוקדים עירוניים שבאזור ההשפעה שלו .

חיפה כ'עוגן מטרופוליני' במערך העירוני הלאומי אסטרטגיית פיתוח המרחב הלאומי הנשען על מערכת ערים רשתית שבמוקדה הליבה ולצידה עוגנים מטרופולינים אזוריים , היא מפתח למינוף מעמדה ופיתוחה של חיפה. אם לא - תהיינה חיפה ובאר שבע ' מטרופוליני קצה' של הליבה הלאומית ושאר המרחב הלאומי יוותר כפריפריה מתדלדלת.

שינוי תפיסה ומחויבות לביצוע מדיניות ' רשת ערים' - יש לקבוע פעם נוספת שחיפה רבתי שהיא גם גלעין מטרופולין חיפה הוא ה'עוגן המטרופוליני' הראשי של צפון ישראל ומהווה ' מוקד צמיחה' ואחד מ'עוגני' המשנה במערכת היישובית הרשתית של ישראל. יש למשוך תפקודים כמו הייטק , ביטוח , בנקאות וכו'. חשוב להסב את מערכות התחבורה בגליל לסוגיהן (רכבות, שדות תעופה, נמל) לעבר חיפה כדי שזו תוכל להיות משענת תעסוקתית ושירותית לתושבי הגליל.

על פי תמ"א 12 מכסת יחידות האירוח התיירותיות בחיפה היא 5000 יחידות בלבד. כך מוסד התכנון המופקד על ביצוע מדיניות ה'פיזור הממוקד' מנציח את הפריסה המקוטבת של התיירות העירונית המתמקדת בליבה .

סיכום בהיעדר ' שינוי כיוון' תונצח הפריפריאליות של חיפה. בלימת התהליך הפוגע במרקם החברתי-כלכלי והיישובי של ישראל מחייב תגובה מיידית .

חיפה צריכה לשמש כ'עוגן' עירוני ראשי של הגליל ומוקד משני במערך העירוני הרשתי של ישראל. חיפה תהא יעד מועדף להיות ' קולט הזדמנויות' השואב תפקודים כלכליים, חברתיים ותרבותיים מהליבה, בעיקר תפקודים הנמנים על מגזרי התעסוקה הדורשים ידע, התמחות והשכלה. המהלך יביא לעצירה בנטישת צעירים ותפקודים מהעיר ויהא נקודת פתיחה לפריסה עתידית של תפקודים ל'מוקדי הצמיחה' שבמרחבי הגליל

מערכת ערים רשתית הנשענת על גלעיני המטרופולינים חיפה ובאר שבע כ'עוגנים' אזוריים למשק הלאומי והגלובלי

יתרונות חיפה :יש בה מוסדות להשכלה גבוהה , מרכזי רפואה מפותחים , גלעיני תעשייה עילית ומסורתית , פעילות תרבותית מגוונת , ויסודות איתנים לפיתוח מערכת תשתיות אזורית ולאומית תומכת. חסרונות חיפה: מזוהה גם כמוקד בעל רמת הסיכונים הסביבתיים הגבוהה ביותר בגלל ריכוז התעשיות הכימיות והפטרוכימיות שבה שינוע של מגוון חומרים מסוכנים דרך הנמל.

האתגר הוא במציאת איזון בין פיתוח לסביבה ולהדדיות בין הפעלה כלכלית ממושמעת לבין פיתוח קהילה משגשגת. אפשר לעשות את כל אלה בהתגייסות לאומית שתהפוך את חיפה מפריפריה לעוגן, המקרין פיתוח וקדמה לאזורה.