פעולות משותפות בין מערכות מורכבות, בטבע ובארגונים

על קצה המזלג כיוון שמערכת מורכבת מאופיינת בתלות שבין מרכיביה, לשת"פ יש השפעה קריטית על הפרודוקטיביות שלה; לעומת זאת עבור מרכיביה זוהי אופציה בלבד! התלות בין מרכיבי המערכת נוצרת בטבע דרך התארגנות עצמית, ובארגונים, גם באופן מלאכותי. כיוון שקשרי היררכיה מדכאים קשרי עבודה, בארגונים בעלי היררכיות נוקשות וביורוקרטיה מפותחת, רמת השת"פ תהיה ירודה, בעיקר ברמה הבין מחלקתית.

עוסק בסוגים השונים של 'פעילויות משותפות' בין גורמים במערכת ובקשר ביניהם ספר מומלץ

ועוד אחד על שילוביות תוך ארגונית ובין זרועית

שני מרכיבים יוצרים מערכת מורכבת מטרה משותפת; תלות הדדית בין המרכיבים. לכן התלות הזו בין מרכיבי המערכת קריטית כל כך לפרודוקטיביות הארגונית. בלעדיה מערכת מורכבת לא תשיג את יעדיה!

פעולות משותפות "פעולות משותפות" הן סוג הפעולות שמבצעים סוכנים עצמאיים במסגרת יחסי הגומלין ביניהם במערכת מורכבת. מושג זה מתאר את מכלול הסוגים של עבודה משותפת של שני אנשים ויותר, של יחידות או של ארגונים.

מטרת הפעולות המשותפות היא סינרגיה: "סינרגיה", "סינרגטיות" או "אגבור"Synergy) ) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר, הנותנת תוצאה חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל הגורמים בנפרד. במערכת מורכבת, הסינרגטיות ברמה הגבוהה ביותר תושג בהפעלה סימולטנית של מרכיבי המערכת המורכבת יחד, באותה עת.

פעילויות משותפות יכולות להיווצר: מלמעלה למטה Top Down מלמטה למעלה Bottom Up באופן יזום בהתארגנות עצמית

האחד מתאר תגובה טבעית להשתנות התנאים בסביבה המשימתית; האחר – מצב הנכפה מלמעלה, באון מלאכותי, לעיתים בניגוד לאינטרסים של תת המערכת

פעילויות משותפות בטבע התארגנות עצמית

הגדרה תהליך שמתרחש בכל מערכת ובכל חלקי מערכת, כאשר גורמים שונים במערכת חוברים יחד בפעילויות גומלין, ללא הכוונה מלמעלה, ויוצרים משהו שלא ניתן היה לעשות במבנים הקיימים

המחשה הדגמה מס' 1

'התארגנות עצמית' (Self Organization) - אחד התהליכים החשובים ביותר ב'מערכות מורכבות' בסביבה המושגית של "התארגנות העצמית", נמצא גם מושגים כמו: "יצירתיות ארגונית", ו"ייצור ידע"

התוצאה של 'התארגנות עצמית' היא מה שמכונה בשפת המערכות המורכבות 'התהוות' או 'צמיחה' Emergence) ), קרי, היווצרות של מבנים חדשים, תבניות ותכונות

המחשה: צומת בהאנוי המחשה 4

האם תנועת הנמלים שונה משמעותית? המחשה 5

זכרו את המושג תבניות העתיד טמון בהן!!

זרמי תנועה שמושכים עוד ועוד 'סוכנים' אי הרצון להתנגש והקלות היחסית ללכת בעקבות מישהו אחר דפוס / תבנית זרמי תנועה שמושכים עוד ועוד 'סוכנים'

ספר הגדוש בהתארגנויות עצמיות בין גורמים שונים בטבע:

כבר טענו כי מערכות מורכבות אנושיות דומות למערכות בטבע ... לכן, נמצא 'התארגנות עצמית' הן בטבע והן בארגונים...

הדוגמה הקלאסית של 'התארגנות עצמית' היא של הגנים הם משתפים פעולה ביניהם ומשפיעים זה על זה במספר דרכים; משפיעים על סביבתם החיצונית ומושפעים על ידיה יה

בלי התארגנות עצמית נמלה בודדת לא תוכל להגיע מהרצפה אל הענף...

"יחסים של תועלת הדדית בין שני מינים שונים" דוקינס מכנה 'התארגנות עצמית' כ: "יחסים של תועלת הדדית בין שני מינים שונים" יה

דוגמה מהטבע להישג שנוצר בהתארגנות עצמית הדגמה 3 : בניית קן הנמלים

דוגמה נוספת: הנמלים והפטריות...

". נמלים אלה פיתחו טכניקה של גזירת פרחים ועלים לפיסות קטנות "... נמלים אלה פיתחו טכניקה של גזירת פרחים ועלים לפיסות קטנות. פיסות אלה משמשות, לאחר עיבוד מסוים, מצע גידול לפטריות. כדי להכשיר גינה זו ליעודה הנמלים אינן מסתפקות בדישונה באנזימים ובהפרשות. הן מייצרות גם חומרים אנטיביוטיים להגנת הפטריות בגינה מפני פטריות טפילות וחיידקים.

בתמורה לשירותי הגנה והסעדה, הפטריות מפרקות עבור הנמלים את התאית של העלים לחלבונים ולסוכרים, ומנטרלות את רעלי ההגנה של העץ אשר ממנו נלקחו העלים. נוסף על כך, הן מצמיחות בגופן בליטות בולבוסיות, המשמשות מזון למארחותיהן.

במרוצת הסימביוזה הזאת, שהחלה לפני חמישים מליון שנה, איבדו הנמלים חלק מהאנזימים שלהן ונעשו תלויות במיצי העיכול של הפטריות; ואילו הפטריות, בגלל הבליטות הבולבוסיות, איבדו את יכולתן להתקבץ למבני על, ועקב כך, גם את האפשרות ליצור מושבות חדשות באמצעות נבגים נישאים ברוח.

הפטריות נעשו אפוא תלויות בנמלים בכל הקשור להגנתן, לתזונתן ואפילו לתפוצתן. לראיה, כאשר מושבה של נמלים מתפצלת לשתיים, המחנה הפורש נוטל עימו קמצוץ של פטריות להקמת גן פטריות במקום מושבו החדש..." (צבי ינאי, מסע לתודעת הטבע, 2005, עמ' 277-276)

יש גם דוגמאות להתארגנות עצמית בין בני אדם ליצורים אחרים בטבע המחשה 6

פעולות משותפות בארגונים

קיימים סוגים רבים של אינטראקציות בארגון: פנימיות וחיצוניות; של בודדים, מחלקות וארגונים; אינטראקציה חיצונית מורכבת משלושה מרכיבים מדידים: - יכולת לשתף פעולה; - רצון לשתף פעולה; - עוצמת שיתוף הפעולה.

אם "סוכנים עצמאיים" במערכת, המחוברים בקשרי גומלין, מקיימים ביניהם פעולות משותפות

ואם 'קשרי גומלין' הם התשתית עליה עוברים מסרים בין מרכיביה ואם 'קשרי גומלין' הם התשתית עליה עוברים מסרים בין מרכיביה. כמו מידע, חומר ואנרגיה. אלה קובעים את עוצמת הפעולות המשותפות ואת איכותן!

קישוריות נמוכה של מחלקת ליבה אזי, העלאת שת"פ בין מחלקות חיונית לאפקטיביות ומהווה פוטנציאל לצמיחה ארגונית! קישוריות נמוכה של מחלקת ליבה מקושר רק להנהלה

ארגונים הם מערכות מלאכותיות הכלי שלהם ליצירת פעולות משותפות הוא קשרי ההיררכיה!

התארגנות עצמית בארגונים

אבל קשרי העבודה הם הביטוי להתארגנויות העצמיות בארגונים

בארגונים, כמות קשרי העבודה נעה בדר"כ בין 25% ל- 60% מפוטנציאל הקשרים, תלוי בסוג הארגון ובגודלו

קשרי עבודה זקוקים, בדרך כלל, לתנאי סף מתאימים על מנת לפעול באפקטיביות היררכיות נמוכות; חופש ארגוני; היעדר חרדה ארגונית מכל סוג שהוא; היקף משתתפים גדול יחסית; רמת השתתפות גבוהה; תנאים אלה המאופיינים באקראיות ובחוסר דטרמיניזם.

או במילים אחרות – היא זקוקה לסף הכאוס אג'יליות אופטימלית

כלומר, לאחריות, סמכות, שליטה ובקרה בקרבת הפעילות; להיררכיות נמוכות; להיעדרה של אריסטוקרטיה ארגונית; למעט נהלים; למעמד גבוה של עובדי השטח ('החוכמה למטה'); להיעדר חסמים ארגוניים; לריבוי קשרי גומלין (כולם מחוברים מכולם ואין נתקים); להרבה ריבים על נושאים מקצועיים ובלי ריבים על אגו.

לכן ארגונים ביורוקרטים מדכאים התארגנות עצמית!

ארגוני השירות הציבורי הם האחרונים לשתף פעולה ארגוני השירות הציבורי הם האחרונים לשתף פעולה. אין להם תחושה של סכנה לקיומם ויש להם אינטרסים אחרים ... למעט ארגוני שירות ציבורי שיש להם חרדה קיומית... אלה מובילים תהליכים של שיתוף פעולה!

לכן, בארגונים ביורוקרטיים צבאיים נמצא התארגנות עצמית (בענייני מהות) בדר"כ רחוק מהמרכז...

אבל, כאשר יש חריגים והמערכת מאפשרת ה"ע היא מצילה אותם, פעמים רבות, ממצבים אבודים... לדוגמה, נפוליאון בקרבות יינה ואוורשטט – נצחונו הבלתי אפשרי של המרשל דבו

ארגונים שמאמצים אותה מרוויחים: כך לדוגמה, המעבר של סין למשק קפיטליסטי היה תוצאה מכך שהמנהיג דאז, דנג, לא עצר את תהליך 'ההתארגנות העצמית' של הפרטת קומונות

ויתור על סדר יצר התארגנות עצמית! קובה: העוני הרב אילץ את הממשלה להתיר לאזרחים לפתוח מסעדה אחת. התוצאה – התארגנות עצמית עצומה. ויתור על סדר יצר התארגנות עצמית! בכל מקום צומחת פתאום מסעדה: בגן, בסלון וכו'...

דוגמה נוספת: האלופים, חופי מול גורודיש, במלחמת יום הכיפורים

'התארגנות עצמית' ניתנת להנעה על ידי זרז – פנימי או חיצוני – בדומה לזרז (קטליזטור) המאיץ התחברות של אטומים למולקולות דוגמה לזרז פנימי היא תושב שכונה המקיים פעילות אינטנסיבית למען שיפור איכות החיים בשכונתו, וסוחף אחריו את יתר התושבים;

דוגמה לזרז חיצוני היא פעולות מסוימות שנוקטת העירייה, על מנת להביא את או שוטר שכונתי המארגן את התושבים לפעילות נגד הימצאות עבריינים בשכונתם דוגמה לזרז חיצוני היא פעולות מסוימות שנוקטת העירייה, על מנת להביא את תושבי השכונה להתארגנות לפעולה בנוגע לאיכות החיים בשכונתם

מהפכת השיטור הקהילתי הייתה ניסיון להניע התארגנות עצמית בקהילה...

פעולות משותפות נוספות בארגונים

תורת הניהול אפיינה איכויות שונות של "פעילויות משותפות" במושגים נפרדים שיתוף פעולה תוך תחרות שיתוף פעולה - שילוביות תיאום סנכרון

שוני מהותי בין הפעילויות אופי הקשרים שת"פ פתיחות תיאום סגירות גמישות בתוך הכללים מחוץ לכללים

הוא הכנסה של מימד הזמן לשיתוף הפעולה סנכרון הוא הכנסה של מימד הזמן לשיתוף הפעולה (שת"פ באון-ליין...) הדגמה 2

המונח הצבאי לשיתוף פעולה הוא 'שילוביות'

'שילוביות' היא מושג חדש יחסית, אותנטי לזמננו, המכוון לשרת את עולם התוכן הצבאי – האמריקני, הישראלי ואחרים. הוא זלג מעט גם למשרדי ממשלה אחרים

שיתוף פעולה תוך תחרות: שילוב של Cooperation ו- Competition חברות עסקיות נלחמו במשך עשרות שנים על יצירת יתרון, ובו בזמן, קיימו ביניהן פעילויות משותפות...

המחשה 7

למשל: כספומטים

למשל: 'אפל' ו'מיקרוסופט'

דן לואין, סגן נשיא מיקרוסופט "יותר מ- 96% מההכנסות של מיקרוסופט מגיעות ממכירות לא ישירות ומשותפויות. צרכן הקצה לא רוכש, בדרך כלל, מערכות הפעלה 'חלונות' מאיתנו, אלא מיצרן המחשב שלו, וכך לגבי הרבה מקורות הכנסה אחרים שלנו.

בכל מחקר כלכלי עולה, כי יש לנו בין 7 ל- 11 שותפים עסקיים בכל מוצר בכל מחקר כלכלי עולה, כי יש לנו בין 7 ל- 11 שותפים עסקיים בכל מוצר. זה המודל העסקי שלנו, וזו הסיבה לכך שאנחנו כל כך גדולים – כי ישנם כל כך הרבה אנשים וגופים שעובדים איתנו". דן לואין, סגן נשיא מיקרוסופט

הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ה- 23 באוגוסט 1939 אפילו מדינות אויבות משתפות פעולה תחת איום של הישרדות... הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ה- 23 באוגוסט 1939

הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ה- 23 באוגוסט 1939 בעלות הברית במלחמת העולם השנייה שיתפו פעולה עם המאפיה האיטלקית ושלוחותיה בארה"ב לקראת הפלישה לסיציליה... הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ה- 23 באוגוסט 1939

Brandenburger Adam M. , Nalebuff Barry J. (1996), Co-Opetition ספר מומלץ... Brandenburger Adam M. , Nalebuff Barry J. (1996), Co-Opetition

מי שחי על 'סף הכאוס' נוטה לחבור בהתארגנות עצמית לאחרים לשם הישרדות: כנופיות ערביות ויהודיות; טרור ופשע מאורגן;

לדוגמה, השותפויות האסטרטגיות של ארגוני הפשע בעידן הגלובליזציה, המאפשרות להם להפוך לבינלאומיים, לפעול ביתר חופשיות ולהתמודד בהצלחה עם גופי אכיפת החוק המקומיים (טל, 2008, ע' 68)

הקשר שבין קרטלי הסמים הקולומביאניים עם המאפיה הסיציליאנית אפשר לקרטלים לחדור לשוק ההרואין בניו יורק; ובתמורה הפכה המאפיה למפיצת הקוקאין העיקרית במערב אירופה (טל, 2008, ע' 68)

התקשרות חשובה ומסוכנת לחברות החופשיות כיום, היא ההתקשרות בין ארגוני הפשע המאורגן ובין ארגוני הטרור הבינלאומיים, כדוגמת אל-קאעידה (טל, 2008, ע' 68)

ולהיפך... הערכות גורמי האכיפה למאבק בארגוני פשיעה לא הושלמה. יתר על כן, סדרי שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה נמצאים בראשית דרכם. הם לא איחדו כוחות ומשאבים למאבק בארגוני הפשיעה, מה שאפשר לארגוני הפשיעה להרחיב את פעילותם הפלילית בארץ ובעולם, ולצבור הון ונכסים. (דו"ח מבקר המדינה, 2008, ע' 7)

התארגנות עצמית בין ארגוני משטרה ממדינות שונות פשוט אינה אפשרית, וגם ניסיונות לשת"פ לא תמיד עולים יפה...

אבל, דווקא ארגוני הביטחון מובילים את השילוביות המערכתית בעולם המערבי, כולל בישראל

השת"פ התקבע בדנ"א של המשטרה כאסטרטגיה מובילה מאמצע שנות התשעים, כשהחלה להיות מותקפת בתקשורת (טוב ונעים להתחלק באחריות...)

גם שירות הביטחון הכללי החל לשתף פעולה מתחילת המילניום במהלך האינתיפאדה השנייה (ופתאום גילה כמה הוא מרוויח...)

פעילויות משותפות ניתנות למדידה ברמות שונות בין ארגונים בין מחלקות רמת המחלקה רמת הפרט הבודד תנאים בסיסיים לקיום שילוביות פעילויות משותפות ניתנות למדידה ברמות שונות

פעילויות משותפות מול אנוכיות ובגידה

פעילויות משותפות חיוניות להצלחה של ארגונים פעילויות משותפות חיוניות להצלחה של ארגונים תוצאות חיוביות שליליות אין שת"פ שת"פ רמת לכידות

בניית רגליים, למשל, היא מבצע משותף של גנים שונים. כיוון שגן אחד לא יכול לעשות את הפעולה, עליו לחבור לגנים האחרים לצורך כך.

ולהיפך, היעדר פעילויות משותפות הרסני למערכת ומונע אפקטיביות!

לדוגמה, הגבלת חמצן לביוספרה... האטמוספרה (Atmosphere), שכבת הגזים העוטפת את הכוכבים הביוספרה (Biosphere), החלק של כדור הארץ שבו מצויים החיים הליתוספרה (Lithosphere), קליפת כדור הארץ ההידרוספרה (Hydrosphere), שהיא החלק המימי של כדור הארץ

יצירת שת"פ היא דרך אפקטיבית להגביר עוצמה בארגון מול יריב משותף כך מוצא עצמו אותו יריב מתמודד נגד העוצמה המצרפית של משתפי הפעולה, שיכול להיות גדול (או קטן) מחיבור העוצמות של כל הגורמים

אבל... זכרו כי מטרה מוגדרת בעזרת היבט שלילי והיבט חיובי כאחד השגת עוצמה; מניעת עוצמה מגורמים אחרים

ושת"פ מעצים שותפים בטווח הארוך! על כן, בעלי עוצמה משתפים פעולה עם מתחרים פוטנציאליים רק בלית ברירה (על מנת לחסום יריב), ומונעים שת"פ מה"אופוזיציה".

מכאן, שגם אנוכיות היא מצב טבעי בקרב גורמי המערכת: זאת, כיוון שניתן להרוויח ממנה בטווח הקצר יה

מטרות הגורמים הללו שונים בטווח הקצר ממטרות מערכת העל שלהם עבורם, אנוכיות היא אסטרטגיה לגיטימית!

האם הדוגמה הזו נכונה? ממש לא!

כיוון שאין שוויון, בעלי העוצמה הם שיאכלו!

גילוי עוצמה משמעו מניעת שיתוף פעולה גילוי עוצמה משמעו מניעת שיתוף פעולה. לכן, בעלי עוצמה אינם מאובחנים כמשתפי פעולה גדולים!

איך זה נראה ברשת?

אין שיתוף פעולה בין מנהלים אין קשר בין הצוותים (שיטה מטריציונית) שיתוף פעולה פנימי חלש אין שיתוף פעולה בין מנהלים אין קשר בין הצוותים (שיטה מטריציונית)

הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ה- 23 באוגוסט 1939 מתי בוחרים שלא לשתף פעולה? כשרוצים להרוויח על חשבון המערכת, בטווח הקצר הסכם ריבנטרופ מולוטוב, ה- 23 באוגוסט 1939

פעילויות משותפות שליליות וחיוביות

יכולת 'התארגנות עצמית' טובה משפרת מאוד את המערכת החיסונית של הארגון!

היא מקנה למערכת עוצמה, גמישות ואג'יליות - יכולת הסתגלות לתנאים משתנים במהירות

כשרכזי המודיעין של השב"כ למדו לעבוד עם אלה של המשטרה באינתיפאדה השנייה הם הגדילו משמעותית את האפקטיביות המערכתית

אבל, שילוביות יכולה גם לשמש למטרות רעות כך לדוגמה, בדק הממונה על ההגבלים, דויד גילה, חשד לקרטל ולתיאום מחירים בתחום הקפה

אנחנו מכירים מצבים שבהם גורמים ביחידה יכולים לחבור יחד על מנת למנוע העלאה של תפוקות או שינוי של נורמות עבודה!

לדוגמה, הסירוב של המודיעין לפצח יעדים בדרכים "לא מכובדות"...

הסיבה לכך היא הסתירה הקיימת לעתים בין מטרות המערכת, למטרות הטווח הקצר של חלק ממרכיביה!

למשל, הדפוס של 'חיה ותן לחיות' במלחמת העולם הראשונה

מרגע שקיימים קשרים ואם יש מטרה מדידה משותפת והשגחה פיקודית, הקשר יכול להיות מנותב לכיוונים בעלי תועלת.

אבל, זה יתקל בהתנגדות רבה – גלויה וסמויה – כי במצבים אלו האסטרטגיה של 'בגידה' או 'אנוכיות' נתפסת במקרים רבים כעדיפה...

חוכמת ההמונים

"חוכמת ההמונים" הוא ביטוי למעין שיתוף פעולה קולקטיבי! "חוכמת ההמונים" הוא ביטוי למעין שיתוף פעולה קולקטיבי!

סורוביצקי (2006) התייחס לשלושה סוגים של חוכמת המונים: 1. קוגניציה: חשיבה ועיבוד מידע, שיפוט של השוק, שלטענתו יכול להיות מהיר יותר, אמין יותר ופחות מושפע מפוליטיקה, כפי שדיונים וועדות מומחים יכולים להיות. 2. קואורדינציה: היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים; 3. שיתוף פעולה: היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון, ללא מערכת השולטת בהתנהגותם.

לטענתו של סורוביצקי (2006), ארבעה אלמנטים מבחינים בין המון "חכם" ובין המון "לא רציונאלי": 1. מגוון דעות: שלכל אדם תהיה דעה אישית, גם אם מדובר בפרשנות אקסצנטרית של עובדות ידועות; 2. עצמאות: דעתם של אנשים לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם; 3. ביזור: אנשים מסוגלים לשאוב מידע אישי מסוים; 4. צבירה: קיומם של מנגנונים האחראים להפוך שיפוט אישי להחלטה קולקטיבית.

סורוביצקי (2006) מונה חמש סיבות לכישלון אפשרי של "חוכמת ההמון": 1. עודף הומוגניות: קיים צורך במגוון כדי להבטיח חשיבה שונה ותהליך קבלת החלטות שונה; 2. עודף מרכוז: מרכוז הדעה לכוח השולט בשיטת מדרוג היררכית; 3. עודף חלוקה: חלוקת הידע לרמות שונות של מורשים, באופן שלא כולם אוחזים באותו הידע ובאותה יכולת שיפוט; 4. עודף חיקוי: התייחסות לקבלת החלטה בעבר והמשכה בהחלטות חדשות בלי בחינה מחודשת של הדברים; 5. עודף רגשנות: גורמים רגשיים כמו תחושת שייכות העלולים להוביל ללחץ חברתי.

הצלחת השיטה הביאה לכך, שאחד התחומים הצומחים ביותר בניהול ידע כיום בארגונים הוא מה שמכונה Crowd Sourcing" " - הוצאת נושאים שונים להמונים, על מנת ליהנות מ"חוכמת ההמון";

משטרת ישראל וסוגיית הפעילויות המשותפות

היש"ק הציב ב- 1995 שלושה אתגרים בתחום הפעילויות המשותפות: מיסוד עבודה מערכתית (שותפות) בין המשטרה לכל הגורמים האחרים הפועלים בסביבה המשימתית שלה; עיצוב מחדש של הקהילה והנעתה לפתור את בעיותיה בעצמה; מיסוד שילוביות פנים ארגונית בין המגזרים השונים, על מנת ליצור צמיחה ארגונית.

הוא הצליח מאוד בראשון! מאז סוף שנות התשעים של המאה הקודמת הפכה המשטרה לגורם מוביל בין גורמי השירות הציבורי בתחום השילוביות הבין ארגונית

המשטרה מובילה את השירות הציבורי בשיתוף פעולה מערכתי זוהי חוכמת חיים של ארגון רדוף מבחינה תקשורתית, שנוכח שככל שהוא משתף פעולה, הוא סובל פחות מביקורת ונהנה יותר מהתוצאות שונה מארגוני משטרה רבים ומהווה אחת ממורשות השיטור הקהילתי שנקלטה והצליחה...

הוא הצליח לנטוע בתרבות הארגונית את חשיבות העבודה המערכתית והשותפויות

הוא נכשל בתחום העיצוב מחדש של הקהילה הוא נכשל בתחום העיצוב מחדש של הקהילה

תחום השילוביות הפנים-ארגונית מתחיל "להתעורר" רק עכשיו! איתור מוקדי חוסר השת"פ בתוך הארגון, שמונעים ממנו להיות אפקטיבי, על מנת לאפשר צמיחה ארגונית

ראו את העבודה של אילן מור על שילוביות בין משרדית בתחנה

אילו מושגים למדנו במפגש הזה?

'פעולות משותפות' 'התארגנות עצמית' 'שיתוף פעולה' 'שיתוף פעולה תוך תחרות' 'שילוביות' 'סנכרון' 'תיאום' 'התהוות' 'סינרגיה' 'סימולטניות' 'חוכמת ההמונים'

שננו אותם היטב... עוד תזדקקו להם בקריירה הניהולית שלכם!