יישומים

נושאי הלימוד מדדי אישיות מדדי אישיות מובנים: מאפיינים MMPI : - פיתוח השאלון - עדכון השאלון - סולמות קליניים וסולמות תוקף שאלוני אישיות מובנים נוספים* שיטות השלכה: מאפיינים רורשך TAT בנדר-גשטלט מבחן ציור דמות מאמר של לילינפלד ועמיתיו

נושאי הלימוד גישות חלופיות להערכה גישות התנהגותיות שיטות מדידה פיזיולוגיות הערכת הסביבה ריאיון הערכות ושיטת הבחירה מבחני מצב

חומר הלימוד

מדדי אישיות סוגי הכלים השכיחים לבחינת האישיות : הגדרה: כלים שבאמצעותם מנסים למדוד את המאפיינים הרגשיים, ההנעתיים והבין-אישיים של האדם. סוגי הכלים השכיחים לבחינת האישיות : מדדי אישיות מובנים מבחני השלכה והערכה קלינית

1. מדדי אישיות מובנים

מדדי אישיות מובנים: מאפיינים מתבססים על שאלוני דיווח עצמי. מתאפיינים ב: תקנון גבוה של העברת המבחן, הנקידה והפרשנות מהימנות גבוהה (בהשוואה לשיטות השלכה) רגישים ביותר להטיות (למשל, העמדת פנים)

השאלון הרב שלבי של מינסוטה MMPI שאלון מובנה הכולל כ- 550 פריטים עליהם יש להשיב "נכון", "לא נכון" או "אין תשובה". פריט לדוגמא: "כאשר משעמם לי אני אוהב לעורר מהומות." גרסה ראשונה פורסמה על-ידי הת'אווי ומקינלי בשנת 1946. השאלון הפך במהרה לאחד מכלי האבחון הנפוצים ביותר. הצטברו לגביו נתוני מחקר רבים.

הליך פיתוח השאלון ניסוח פריטים על-בסיס מקורות שונים (כגון ספרי פסיכיאטריה, ניסיון קליני). הגדרת קבוצות קריטריון המייצגות קטגוריות אבחון מקובלות. העברת המבחן לנבדקים מקבוצות הקריטריון שהוגדרו וכן לקבוצת נבדקים ללא הפרעות פסיכיאטריות ידועות. בחירת פריטים המבחינים בין קבוצות החולים לבין קבוצת הבריאים.

עדכון ה- MMPI מדוע נוצר צורך לעדכן את השאלון? ביקורת כלפי מידת הייצוגיות של המדגם המקורי. בעיות פסיכולוגיות חשובות שלא קבלו התייחסות מספקת בשאלון המקורי (סמים, התאבדות, יחסים בינאישיים). שימוש בביטויים מיושנים בניסוח הפריטים. מהו החיסרון המרכזי בעדכון מבחנים? איבוד מידע מחקרי רב שנצבר אודות השאלון. בשנת 1989 פורסם ה MMPI-2, גרסא מעודכנת לשאלון ה MMPI.

סולמות ה- MMPI מהשאלון מופקים ציונים בשלושה סוגי סולמות: סולמות קליניים סולמות תוקף סולמות משלימים: סולמות שפותחו מאוחר יותר על-ידי חוקרים עצמאיים (לא יידונו במסגרת הקורס.) הציונים בסולמות השונים מבוטאים במונחי סולם T (התפלגות נורמלית עם ממוצע 50 ו סטיית תקן 10)

סולמות קליניים ב- MMPI סולמות הבודקים היבטים אישיותיים שונים הקשורים בהפרעות פסיכיאטריות (לדוגמא: סולמות היפוכונדריה, דיכאון, פרנויה). פירוש הממצאים נעשה לרוב על בסיס ניתוח פרופילים, כלומר תוך התייחסות לציוני הנבחן בכל הסולמות הקלינים. השימוש המרכזי בשאלון: תיאור אישיותם של נבחנים נורמלים. הציונים אינם מאפשרים מתן אבחנה פסיכיאטרית (אף על-פי שזו הייתה מטרתו המקורית של השאלון).

סולמות תוקף סולמות התוקף ב- MMPI בודקים מערכי תגובה ועמדות ביחס להיבחנות. בודקים את אמינות הממצאים ותורמים לפרשנות ממצאי הסולמות הקליניים. ב MMPI-2 7 סולמות תוקף.

סולמות תוקף ב- MMPI סולם תוקף מה מודד? דוגמא לפרשנות לא יודע (?) סוכם את הפריטים שהושמטו או סומנו באופן לא תקין מעל 30, השאלון נחשב לא תקף - קשיי קריאה, התנגדות לסמכות, הגנתיות, חוסר החלטיות (דיכאון) L (שקר) פריטים שמציגים את הנבחן באור חיובי מוגזם זיהוי כוונה לא מתחכמת להציג עצמו באור חיובי מוגזם L - קושי להודות בחסרונות (אפילו קטנים), ניסיון להציג עצמו באור מיופה במיוחד, העדר תחכום פסיכולוגי, חוסר כנות, נאיביות קיצונית L - השכלה, משכל, SES גבוהים F (שכיחות, תוקף) איתור דפוס תגובה חריג, מקבץ סימפטומים שלא מתגבשים להפרעה מוגדרת. F - מצוקה נפשית (בפרופיל תקף) או יצירת רושם רע במכוון, "זעקה לעזרה", קשיי קריאה או ריכוז, חוסר שיתוף פעולה (פזיזות, חריגות, טעויות בסימון) K (תיקון) גרסה מעודנת של L ו- F, "משתנה מדכא" מדד התגוננות K - גישה הגנתית, ניסיון ליצור רושם חיובי או תפיסה עצמית לא מציאותית K - השכלה ו- SES גבוהים יותר, כוחות אגו ומשאבים פסיכולוגים K - גילוי לב מופרז, ביקורתיות חריגה. 14

סולמות תוקף נוספים ב- MMPI-2 סולם תוקף מה מודד? דוגמא לפרשנות Fb זהה לסולם F בתוכן ובמטרות, שונה במיקום הפריטים, בחלק האחרון בשאלון VRIN תגובה לא עקבית (לזוגות פריטים ) VRIN - מעלה ספק לגבי פירוש הפרוטוקול TRIN איתור דפוס תגובה קבועה ללא קשר לתוכן (למשל, להשיב "נכון") ציונים קיצוניים כלפי מעלה או מטה מעמידים בספק את ממצאי השאלון. TRIN – נטייה להסכמה (ללא קשר לתוכן), נטייה לייחס לעצמו קשיים ובעיות באופן מופרז (כמו F) TRIN – נטייה להשיב בשלילה (ללא קשר לתוכן), קושי להודות בקשיים 15

איך להבין דפוסים של סולמות התוקף? F, VIRN F , Fb K, L F, Fb , K , L

שאלוני אישיות מובנים נוספים השאלון הפסיכולוגי של קליפורניה שאלון אישיות לילדים שאלונים שפותחו באמצעות ניתוח גורמים: שאלוני גילפורד שאלוני קאטל (16PF) שאלון האישיות של אייזנק שאלון האישיות NEO *יש להכיר אחד בלבד מבין קבוצת שאלונים זאת.

2. שיטות השלכה

שיטות השלכה: מאפיינים בשיטות השלכה נעשה שימוש במטלה לא מובנית, הכוללת הוראות כלליות וגירויים עמומים ורב משמעיים. על-פי השערת ההשלכה מטלות מסוג זה משמשות "רקע" להשלכה של תהליכי חשיבה, צרכים, חרדות וקונפליקטים האופייניים לנבדק. מבחני השלכה מתאפיינים ב: הערכה כוללת (ולא מדידת תכונות מוגדרות) בחינה מוסווית- הנבדק אינו מודע לאופן הפירוש של המבחן

מבחן רורשך המבחן פותח על-ידי הפסיכיאטר השוויצרי הרמן רורשך בשנת 1921 והיה למבחן ההשלכה הראשון שזכה לתפוצה רחבה. מבחן רורשך כולל עשרה כתמי דיו סימטריים. הנבדק מתבקש לענות השאלה "מה זה יכול להיות?"

המערכת המקיפה (Comprehensive System) של אקסנר בשנות ה-70 החל אקסנר לפתח מערכת הכוללת: הוראות להעברת המבחן מערכת נקידה מפורטת הנחיות לאופן פרשנות התוצאות אקסנר מתמקד בהיבטים תפיסתיים של התגובות. הנחתו היא כי אופן תפיסת הגירוי משקף את אישיות הנבדק. לדוגמא: התייחסות למיקום התגובה בכתם, להשפעת הצבע ועוד. המערכת של אקסנר הביאה לחידוש העניין ברורשך: כיום השימוש הקליני במערכת נרחב ביותר. מאז פרסום המערכת נאסף מידע מחקרי רב ביחס למבחן.

משתנים שמקודדים ב- CS סיכום המבני: מידע המתקבל מקידוד תגובות בשלוש קטגוריות: שכיחויות (למשל, שכיחות תגובות F, או חישוב מספר התגובות הכולל, משתנה המקודד באות R) משתנים המורכבים מחישוב היחסים בין היבטים שונים של התגובה (למשל, היחס בין שכיחות תגובות W לשכיחות תגובות M), או נגזרות שלהם (כלומר, נוסחאות המשלבות בין מספר משתנים). אינדקסים: לדוגמא, דיכאון (Depression Index או בקיצור DEPI). מדדים אלו מופקים מבדיקה של מספר סימנים. באינדקס דיכאון, למשל, אחד הסימנים שיש לבחון הוא האם התקבלו מעל שתי תגובות עם תוכן מורבידי.

מיקום (W, D, Dd) ריבוי יחסי של תגובות W (ומיעוט תגובות D) נקשר למאפייני חשיבה אינטגרטיבית מושגית, ויכולת הכללה טובה. עם זאת, אנשים עם מדד W גבוה במיוחד, מתוארים כמי שעלולים להחמיץ פרטים קונקרטיים חשובים, או "לרחף" ברמות הפשטה גבוהות, באופן לא מעשי ולא תואם לדרישות חיי היום יום. ריבוי יחסי של תגובות D מפורש כנטייה להתבוננות פשוטה וקונבנציונאלית מדי, שימת לב לצדדים קונקרטיים, וקושי להבחין במאפיינים ייחודיים או בקשר בין אירועים. אנשים עם D גבוה במיוחד יתוארו כמי שנוטים "לראות את העצים, אך לא את היער".

מגדירים (F, M, C) מגדיר הצורה (F) משמש, בין היתר, לבחון את מידת ההתאמה בין התגובה (כפי שנתפסת על ידי הנבחן) לבין נתוני הגירוי "במציאות". איכות ההתאמה מפורשת כאומדן לבוחן מציאות. מושג זה מתייחס למידה שבה הנבחן לוקח בחשבון את נתוני המציאות, או לחילופין, מתעלם או חורג מהם, ומגיב למציאות פנימית. תגובות לתנועה (M). למשל, תנועה אנושית ("איש רץ"). כיוון שכתמי הדיו הם סטאטיים, זיהוי של תנועה מפורש כמעיד על פעילות מנטאלית של חשיבה גבוהה, דמיון ויצירתיות (משאבים פנימיים "מניעים" את הכתם, שהוא נייח בהגדרה). תגובות לצבע (C) נקשרות להיבטים רגשיים של החוויה. המערכת המקיפה כוללת מדדים רבים שמבוססים על תגובות לצבע, למשל, שכיחות תגובת הצבע מתוך כלל התגובות. משתנה זה מקודד Afr (Affective Ratio) והוא מפורש כמדד לתגובתיות רגשית לסביבה.

תוכן, P, ציונים מיוחדים קטגוריות רבות של תוכן מקבלות קידוד ב- CS. המרכזיות שבהן הן דמות אנוש (H), או פרט ממנה (Hd), דמות בעלי חיים (A) או חלקים ממנה (Ad), חלקים אנטומיים (An), דם, תכנים מיניים, סמלים, עצמים דוממים, מפות, תכניים שקשורים לטבע או נוף. קידוד המכונה ציון פופולריות (P). תגובות שנמצא שהשכיחות היחסית שלהן במדגמי התקנון עולה על סף מסוים. מספר ציונים מיוחדים (Special Scores), שכוללים, בין היתר, סוגים שונים של הפרעות חשיבה, תגובות עם תוכן מורבידי, תוקפני, מופשט וכן הלאה.

מבחן התפסת הנושא TAT פותח בשנות ה-30 על-ידי קבוצת חוקרים בראשות מאריי (Murray). לנבדק מוצגים לוחות עם תמונות של דמויות ואובייקטים. עליו לספר על כל אחת מן התמונות סיפור. קיימות גישות שונות לפרשנות המבחן, אך מרבית הקלינאים אינם נוהגים להיעזר בשיטה מתוקננת. מתייחסים להיבטים כגון: בחירת גיבור הסיפור רגשותיהן ומניעיהן של הדמויות הלחצים המופעלים על הדמויות תוצאות הסיפור תמות חוזרות

מבחן הגשטלט החזותי-מוטורי של בנדר נבנה ככלי לאיתור ליקויים נוירו פסיכולוגיים. כולל תשעה כרטיסים המציגים צורות אותן מתבקש הנבדק להעתיק כמיטב יכולתו. כיום משמש בעיקר ככלי השלכתי. קלינאים רבים מפרשים את המבחן על בסיס סובייקטיבי. קיימות שיטות נקידה אובייקטיביות (הרחבה במדריך הלמידה): פסקל וסאטל: שיטה שמטרתה לזהות קיומן של בעיות פסיכיאטריות. קופיץ: סולם נקידה התפתחותי וזיהוי סימנים לקשיים רגשיים.

מבחני ציור דמות אנושית מבחנים שונים שבהם מתבקש הנבדק לצייר דמות אנושית. קיימים סולמות נקידה שונים, אך על-פי רוב הפרשנות התרשמותית. מבחני ציור דמות אנושית שנויים במחלוקת חריפה.

מעמדן המדעי של שיטות השלכה (לילינפלד ועמיתיו, 2000) המאמר מציג סקירת ספרות העוסקת בתכונות הפסיכומטריות של שלושה כלי השלכה מקובלים: שיטת כתמי הדיו של רורשך מבחן התפסת הנושא (TAT) ציור דמות אנושית נסקרים נתונים מחקריים ביחס ל: מהימנות בין מעריכים ומהימנות מבחן-מבחן חוזר. תוקף (תלוי-קריטריון ומבנה) תוקף מוסף תועלת טיפולית

רורשך: ביקורת פסיכומטרית (לילינפלד ועמיתיו, 2000) ביקורת ביחס לאיכות הנורמות מהימנות: מהימנות בין שופטים נמצאה טובה עבור חלק מן הציונים אך בעייתית עבור ציונים אחרים. תוקף: תוקפם של ציונים רבים אינו מבוסס מחקרית. חלק מהציונים תקפים. תוקף מוסף ביחס למידע פסיכומטרי אחר: רק מעט מבין משתני המבחן נמצאו כבעלי תוקף מוסף

TAT: ביקורת פסיכומטרית (לילינפלד ועמיתיו, 2000) ביקורת ביחס להיעדר סטנדרטיזציה בבחירת הכרטיסים. ביקורת ביחס לשימוש הרווח בפרשנות על בסיס התרשמותי, ללא ציינון סטנדרטי. נבדקו מהימנותן ותוקפן של שלוש שיטות ציינון: עבור חלק מן השיטות קיימים נתונים מחקריים טובים ביחס למהימנותן ולתוקפן. לדעת לילינפלד דרוש מחקר נוסף על מנת להצדיק את השימוש בשיטות בקליניקה.

HFD: ביקורת פסיכומטרית (לילינפלד ועמיתיו, 2000) מהימנות: תוצאות שונות, בחלקן גבוהות ובחלקן נמוכות. אין תמיכה מספקת בתוקף הציונים. חשד כי יכולת אמנותית נמוכה משפיעה על הפרשנות (אבחון שגוי של פסיכופתולוגיה). אין תמיכה בתוקף המוסף. לילינפלד מסיק כי מעמדם המדעי של הציונים המופקים מציורי דמות אנושית חלש.

9. גישות חלופיות להערכה

גישות חלופיות להערכה גישות התנהגותיות שיטות מדידה פיזיולוגיות הערכת הסביבה ריאיון הערכות ושיטת הבחירה מבחני מצב (ומרכזי הערכה)