תקשורת ואסרטיביות דר' בנימין הוזמי

תקשורת ותפקידיה הבעה וסיפוק צרכים פיתוח קשרים חברתיים צבירת ידע קשר - אינטראקציה קרבה חברתית העברת ידע מפתח לחברות אדם במסגרת קהילתית הכלי המקשר בין אנשים והופכם למבנה תרבותי

משחקי תקשורת עמידה בריחוק, התקרבות יתר, מגע, גב אל גב, מונוטוניות, ללא מימיקה, טלפון שבור, על כיסא.

הגדרה תהליך של מסירה וקבלת אינפורמציה ושל ייחוס משמעויות לאלה

מודל ליניארי מוען נמען מדיה צופן מסר

מודל מעגלי מוען נמען מסר משוב

מודל ספירלי (1971) Dance תקשורת נעשית בתוך הקשר המסוים

סגנונות תקשורת דו-סטרית תקשורת משלימה התייחסות ממשיכה של השומע לתוכן דבריו של הדובר תקשורת בעלת מסר כפול חוסר התאמה בין מסר מילולי ללא מילולי או בין מסר גלוי למסר סמוי

תקשורת מתנגשת - ראש בראש כל צד חושב ומבין משהו אחר, למשל: א: "אני עובד מאד קשה" ב: "ז"א שאני מתבטל?"

מרכיבי התקשורת מילולית שפת גוף חשובה התאמה מילולית שפת גוף מימיקה, תנוחת גוף, ראש לא מילולית ידיים, קשר עין Face recognition זהירות מאינטרפטציות מטה קומוניקציה מה מרגיש כלפי בן השיח כלפי המסר כלפי עצמי חשובה התאמה בין כל מרכיבי המסר

חשוב להקשיב ולא רק להאזין

פענוח מסר מושפע מ: ציפיות הקולט רקע תרבותי של הקולט דפוסי אישיות של הקולט יכולת הקשבה והאזנה למסר של הקולט ניסיון חיים קודם של הקולט הסכמה או דחייה של המסר על ידי הקולט בהירות המסר על ידי המשדר התאמה בין המסר המילולי לבלתי על ידי המשדר

בטיפול/עזרה לזולת התקשורת הינה כלי מרכזי בעבודה. סוג זה של תקשורת מכונה - "ראיון המסייע". בקטגוריה זו אנו כוללים טקטיקות תקשורתיות שונות.

התהליך הטיפולי הבעיה המוצהרת אוריינטציה אבחנה הגדרת מטרות טיפוליות ויעדים טיפול הערכה ובקרות ביסוס השינוי

הראיון הטיפולי הגדרת תפקיד/ מנדט ומטרות בניית אמון (מרכיבי ה"כימיה") – "ברית טיפולית" "חוזה" טיפולי רגישות ומודעות רב-תרבותית (ערכים, סלנג,קודים חברתיים) מפגש בין האדם שבי לאדם שבמטופל הבחנה בין אמפתיה לסימפטיה "שאילת רשות"

כבוד, אמפתיה, גבולות (אדלר) הימנעות משיפוטיות - הכלה לצמצם ב"רצפטים" האם להשתמש בדוגמאות אישיות? לשאול "למה" – אך לא את המטופל! "העברה" בטיפול אתיקה

טכניקות בראיון מסייע שאלות פתוחות לעומת שאלות סגורות הימנעות מ"מטר" שאלות. הימנעות מהשאלה "למה"? הקשבה מכוונת שאילת רשות שיקוף דיבוב משוב (הנהון, הימהום, מילים קצרות, מימיקה)

שתיקה תיווך חיזוק הבהרה עימות סיכום ומיקוד תובנות מרכזיות

מנגנוני הגנה משתקפים בתקשורת בינאישית ובכללה בראיון הטיפולי, למשל: הכחשה הדחקה בריחה השלכה התקה בידוד תצורת תגובה רגרסיה

על המטפל לנסות להבין מה מקורם שנוטים לחוש איום/חרדה בהעדר אלטרנטיבות לאספקת דחף/צורך עשויים לגלות נוקשות (אין חשיבה אלטרנטיבית) אנשים

מחסומים לתקשורת 1. ציווי, מתן פקודות "אתה צריך…" עליך…" "אתה תעשה…" 1. ציווי, מתן פקודות "אתה צריך…" עליך…" "אתה תעשה…" עלולה להוליד פחד או התנגדות פעילה. מזמינה "מבחנים". מעוררת התנהגות מרדנית, נקמנות.

2. אזהרה, איום "אם לא תציית… אז…" "מוטב ש…, אחרת…" עלולה להוליד פחד, כניעה. מזמינה "מבחנים" של תוצאות האיום. עלולה לגרום לתרעומת, כעס, התמרדות.

3. הטפת מוסר "היית צריך…" "היה עליך…" "זוהי אחריותך…" יוצרת "חובה" או רגשות אשמה. עלולה לגרום לאחר "להתחפר" ולהתבצר בעמדתו אפילו יותר. משדרת חוסר אמון ביכולת האחריות של האחר.

4. ייעוץ, מתן פתרונות "מה שאני הייתי עושה…" "מדוע אינך…" "אני מציע לך ל…" עלולה לרמז שהאחר אינו מסוגל לפתור את בעיותיו מונעת מן האחר לחשוב על הבעיה, לבדוק את הפתרונות החלופיים ולערוך להם בדיקת מציאות. עלולה לגרום לתלות או להתנגדות.

5. שכנוע בעזרת ההגיון, ויכוח "הנה, הסיבה שאתה טועה…" "העובדות הן…" "כן, אבל…" מעוררת עמדה מתגוננת וטענות שכנגד. גורמת לעתים קרובות לאחר להפנות גבו לעוזר, להפסיק להקשיב. עלולה לגרום לאחר הרגשה של נחיתות, חוסר שלמות.

6. שיפוט, ביקורת,האשמה "אינך חושב כבוגר…" "אתה עצלן…" רומזת על חוסר יכולת, טיפשות, דלות בשיפוט. בולמת תקשורת מן האחר מחשש של שיפוט שלילי או נזיפה. האחר מקבל את הביקורת לעתים קרובות כנכונה ("אני רע") או מגיב בנקמנות ("אתה בעצמך אינך כל כך נהדר").

7. שבח, הסכמה "ובכן, אני חושב שאתה עושה עבודה מצוינת" "אתה צודק! המורה הזה כנראה נורא" עלולה להיתפס כפתרונות או כמאמץ מתוחכם לעודד התנהגות רצויה. עלולה לגרום לחרדה כאשר תפיסת האחר את עצמו אינה תואמת את דברי השבח של העוזר.

8. כנויי גנאי, לעג "בכיין…" "יופי, חכם בלילה…" עלולה לגרום לאחר תחושה שהוא חסר ערך, בלתי אהוד. עלולה להיות גורם מחבל בדימוי העצמי של האחר.

9. ניתוח, אבחון "הצרה אתך היא…" "אתה פשוט עייף…" "אתה אינך מתכוון לכך באמת.." עלולה להיות מאיימת ומתסכלת. האחר עלול להרגיש לכוד, חשוף או כמו שאין מאמינים לו. מקשה על האחר תקשורת בגלל פחד מפני עיוות או חשיפה

10. ארגעה, השתתפות בהרגשות "אל תדאג…" "יהיה בסדר.." "תרגיש יותר טוב.." גורמת לאחר להרגיש שלא הבינו אותו. מעוררת הרגשות חזקות של עוינות ("קל לך לומר זאת"!) לעתים קרובות מבין האחר את המסר של העוזר כ"אסור לך להרגיש רע".

11. חקירה ודרישה "למה…" "מי…" "איך…" כיוון שמענה לשאלות אלו גורר לא אחת ביקורת או פתרונות, לומדים ה"נחקרים" לענות חצאי תשובות, להתחמק, לומר חצאי אמיתות או לשקר. מכיוון שהתשובות מותירות את האחר לא אחת באפלה לגבי כיוון החתירה של "העוזר", עלול האחר להפוך לחרד או למפוחד. האחר עלול לאבד את מיקוד בעייתו בשעה שהוא עונה לשאלות שהן פרי דאגותיו של "העוזר".

12. הסטה, סרקזם, נסיגה "בוא נדבר על דברים נעימים.." "מדוע שלא תנהל את העולם בעצמך.." העוזר שותק; מפנה את גבו. רומז שיש להימנע מקשיים בחיים במקום להתמודד אתם.

תקשורת דיספונקציונאלית אין משוב יש הפרעות במסרים עצמם (חוסר ארגון, מסר כפול, הצפה, מדיום לא מתאים) יש ליקויים לעיתים בקליטה (חוסר ריכוז של הדוברים, פענוח לקוי של המסר, האזנה סלקטיבית, התמקדות בהתארגנות לתגובה, חשיבה מאגית, אני כבר יודע מה הוא יגיד). מרומזת מכלילה אינה נותנת לגיטימציה לרגשות

הגדרת אסרטיביות אלברטי ואמונס (1974): התנהגות המאפשרת לפרט לפעול על פי מטרותיו, לעמוד על זכויותיו ללא חרדה מיותרת ולבטא את רגשותיו הכנים בנוחות מבלי לפגוע באלו של אחרים. ויסינגר (1987) : היכולת לעמוד על זכויותיכם, דעותיכם, רעיונותיכם, אמונותיכם ורצונותיכם בעודכם מכבדים את אלו של זולתכם.

מתייחסת ל: קידום אינטרסים אישיים ביטוי של רגשות לעמוד על שלנו מימוש זכויות אישיות

סגנונות תגובה סגנון אסרטיבי יכולת לקשור קשרים קרובים ביטוי לקשור קשרים קרובים דו-שיח נינוח גם במצבים בין אישיים מעוררי לחץ אווירה רציונאלית בפתרון בעיות פילוסופיה: כולנו שווים, לכולנו זכויות טבעיות זכותנו לקבוע את סגנון חיינו אחריות לגורלנו דואגים לעצמנו ובו זמנית לזולתנו

סגנון פאסיבי תוצאה השפעה שלילית על הדימוי העצמי תחושת חוסר כבוד פגיעה בשמחת החיים חוסר אמונה ביכולת להתמודד לעתים בנוסף לדיכאון בולטת עייפות ו/או עצבנות סימפטומים סומטיים או פסיכוסומטיים מאפיינים פילוסופיה: לא להסתבך הסתרת הדעה האמיתית פחד ממחויבות חוסר אונים העדר תגובה רצון להשביע את רצון הכל ("נימוס..") פחד מעונש על עמידה על דעתי חוסר במיומנויות לנהוג אחרת

סגנון אגרסיבי תוצאה עצבנות יחסים בינאישיים נוקשים מאפיינים פילוסופיה: החיים הם מלחמה פחד מלהיות פראייר תגובתיות יתר לכל גירוי כל פנייה = איום יחסים בינאישיים הנם מאבקי כוח "אני ואפסי" שאיפה לשלוט לזולת אין זכויות התמקדות באיש ולא ב- issue לגלוג הכחשה סרקאזם

סגנון פסיבי-אגרסיבי הימנעות מעשייה שנועדה להעביר מסרים אגרסיביים באופן עקיף (מבלי לקחת אחריות) במטרה לעורר תחושות אשם אצל האחר. קיים במקום בו האדם אינו מרגיש בעל זכות להביע דעותיו, רגשותיו או להתנהג באופן טבעי.

קיים מתאם חיובי בין יכולת אסרטיבית לדימוי העצמי ודימוי הגוף של הפרט

מרכיבים של שלושת הסגנונות אסרטיביות מובעת הן באמצעות המילים שבהן אתם משתמשים והאופן שאתם משתמשים בהן, והן באמצעות מסרי גוף. התכוונו אל המסר הסמוי הרגשי .יש אנשים הנוהגים להדחיק את רגשותיהם, להסוות אותם ולהסתתר מפניהם. לעיתים קרובות אנשים מעבירים את המסר שלהם לא באופן ישיר אלא בסמוי. על מנת להתכוונן לרגשות של אחר יש להשתמש בדרכים שונות כמו: לבחון ביטויים גופניים התנהגותיים, להסתכל על הבעות הפנים, שפת הגוף, קצב דיבור, צבע פנים..

מרכיבים לא מילוליים קשר עין פאסיבי : עיניים מושפלות או מוטות הצידה. ניסיון להמנע מקשר עין. אגרסיבי : עיניים נעוצות. מבט חד כתער. עיניים שמביעות כעס. אסרטיבי : מבט ישיר ונינוח שומר על קשר עין.

תנוחת הגוף פאסיבי – ישיבה על קצה כסא, כתפיים שפופות, הטיית הגוף, הטיית הראש אגרסיבי – הפניית ראש מבן שיח, שילוב ידיים או רגליים בעצבנות, הרמת ידיים מעל הראש. ישיבה בתנוחה קרבית, גוף קשוח. אסרטיבי – תנוחת גוף נינוחה, ידיים המחזיקות קלות זו את זו, ישיבה מלאה, צוואר זקוף, הטיית גוף וראש כלפי בן-השיח. מרחק פיזי קשורה לקודים תרבותיים. קירבה פיסית יתרה מתאימה כאשר קיים קשר אינטימי קודם. קרבה כזו ללא בסיס קשר קודם עלול להתפרש כתוקפנות.

תנועות ידיים פאסיבי – ידיים המבטאות רפיון או אי- נוחות. אגרסיבי – ידיים קמוצות. ידיים שמנפנפים בהם. תנועות ידיים מהירות ועצבניות. אסרטיבי – קשר בין המסר המילולי הרגשות המבוטאים, לבין התנועות ללא איבוד שליטה על התנועות.

הבעות פנים אי הלימה בין מסר מילולי להבעות פנים יכולה ליצור קושי בתקשורת והטיות של המסר וההתנהגות התנהגות אסרטיבית מחייבת גם שתהייה הלימה בין הבעות הפנים לבין המסרים הנאמרים. .

קול לקול 3 איכויות : צליל , טון, ושטף. פאסיבי – קול נמוך, שפוף ורפוי, דיבור בהפסקות גדולות ובהיסוס אגרסיבי – קול גבוה, דיבור מהיר, דיבור עצבני אסרטיבי – קול יציב, צליל נעים, שטף, הפסקות קלות לבחון את קליטת הדברים על ידי בן-השיח.

מה כוללת התקשורת האסרטיבית? 1. יכולת לומר לא מתן לגיטימציה לטעויות - לא להיות נוקשים עם עצמנו 3. היכולת להתחיל, להמשיך ולסיים שיחה כללית 4. היכולת לבקש טובות או בקשות 5. היכולת לבטא רגשות חיוביים ושליליים 6. היכולת לקבל מחמאות ("ענווה" כמרכיב בסוציאלזציה – לא לבלבל בין ענווה לביטול עצמי ובין גאווה למודעות עצמית) 7. היכולת לקבל ביקורת בונה מבלי להרגיש מאויים. היכולת לתת ביקורת בונה (להתחיל ב"שבח" ולסיים ב"גנות")

מה כוללת התקשורת האסרטיבית? 9. היכולת לעמוד על זכויות ולממשן היכולת להציג את עצמי (ראיון פר"ח - אני מאד החלטית… אני חושבת…) 11. הזכות שלא לדעת נושא ולא להבינו הזכות לבחור את רצוננו להיות מעורבים בבעיותיו של האחר. 13. הזכות לקבל החלטות עצמאיות ולשאת באחריות. 14. הזכות להיכשל ולהצליח. 15. זכות לשנות דעתנו. 16. זכות לפרטיות.

בדרך לתקשורת אסרטיבית הקשב בצורה אקטיבית למה שנאמר על ידי האחר. הראה לו שאתה שומע ומבין מה הוא אומר. אמור מה אתה חושב ומרגיש באופן ישיר. קבל אחריות על המסר והתחל במשפט "אני חושב…" ו- "אני מרגיש …". אמור בברור מה אתה רוצה שיקרה.

איינשטיין אומר לצ'רלי צפלין : “ מה שאני הכי מעריך ביכולת האמנותית שלך זו האוניברסאליות שלך. אתה לא אומר מילה וכל העולם מבין אותך” . צפלין עונה לאיינשטיין : “ זה נכון, אבל התהילה העולמית שלך הרבה יותר גדולה משלי. כל העולם מעריץ אותך מבלי להבין מילה ממה שאתה אומר...”

תודה רבה