המוקד לביטחון תזונתי
ביטחון תזונתי- הגדרות " בטחון תזונתי מוגדר כיכולתו של אדם לספק מזון, לו ולמשפחתו, בכמות ובאיכות מתאימים ומספיקים, באורח סדיר ובדרכים מקובלות חברתית. " דרכים מקובלות = רכישת המזון הנדרש ולא, למשל, קבלת מזון מגופים פילנתרופיים או איסוף תרומות וקבצנות. כמות מספקת = מזון המאפשר חיים פעילים ובריאים ומיצוי של פוטנציאל התפתחותי.
תופעות חוסר הביטחון התזונתי - ב-5 השנים האחרונות גדל שיעור הנזקקים המבקשים תמיכה מעמותות פי 3. מחציתם מדווחים כי אין להם ולמשפחתם את המזון המינימלי הדרוש לקיום בסיסי וזאת אף לאחר הסיוע המתקבל בעמותות המזון. - 40% אוכלים ארוחה בשרית אחת בשבוע ו62% נאלצים לוותר על ארוחות בגלל מצבם הכלכלי (דו"ח העוני האלטרנטיבי 2009, לתת). - משנת 2006 משתקפת עלייה של 59% בשיעור העובדים מקרב מקבלי הסיוע.
תופעות חוסר הביטחון התזונתי- המשך אחד מכל חמישה אנשים בישראל סובל מחוסר בטחון תזונתי- מדובר במעל למיליון וחצי אנשים. (האתר של המוקד לביטחון תזונתי) שיעוור הסובלים מחוסר בטחון תזונתי ו/או מסממני רעב, בישראל (כ- 20%) כפול מאשר בארצות. (כ- 10%): (האתר למוקד לביטחון תזונתי)
אחת המטרות העיקריות של המוקד לשנת 2010 היא רפורמה בחוק ההזנה
חוק ההזנה- החוק הקיים בשנת 2003 הוצעה הצעת חוק, אשר מטרתה לספק ארוחה יומית לכלל ילדי ישראל. בפועל, בשנת 2004 חוקק חוק ההזנה, השונה במימדיו מהחוק המקורי שהוצע. החוק מותנה בקיום יום לימודים ארוך בבית הספר והוא מופנה רק לבתי הספר האחת המטרות העיקריות של המוקד לשנת 2010 היא לבצע חקיקה מחדש של חוק ההזנה יסודיים - למעשה מפעל ההזנה אינו אוניברסאלי מפעל ההזנה ממומן על-ידי המדינה, הרשויות המקומיות ותשלום פרוגרסיבי של ההורים. החוק הקיים לא מתייחס למצב התברואתי בו מוגש המזון ולא להרכב התזונתי. קיים פער ניכר בין מספר התלמידים המוכרים כזכאים ובין הזוכים להזנה בפועל, דבר הנובע מחוסר יכולת של ההורים והרשויות לעמוד בתשלומים.
חוק ההזנה- מטרות המאבק תוכנית אוניברסאלית שתבטיח הזנה לכל הילדים במערכת החינוך, בכל ימי הלימודים. תשלום פרוגרסיבי באחריות המדינה - ההורים והרשויות באשכולות הנמוכים לא ישלמו. מעורבות ההורים והקהילה להתאמה תרבותית של המזון. הכנה והגשת המזון תעשה תחת פיקוח תברואתי תוך הקפדה על ערכים תזונתיים.
אנו דורשים מהמדינה לקחת אחריות לביטחון התזונתי של אזרחיה!!