הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר

פרויד ואדלר השוואה המחלוקת בין פרויד לאדלר מתמקדת בשאלה ,מה מניע את האדם? . על פי פרויד חיפוש ההנאה וסיפוק האינסטינקטים של מין ותוקפנות הם המניעים לכל ההתנהגויות האנושיות. אדלר התנגד להשקפה זו וטען, כי חייו של האדם מתמקדים בחתירה לשלמות ,להנאה ולעליונות, המעניקות לו חירות ומשחררות אותו מתחושות האין אונים והנחיתות הטבועות בו. השחרור והשלמות מושגים ע"י היחסים החברתיים, שכן האדם הוא יצור חברותי מטבעו.

עקרונות התיאוריה של אדלר אינדיבידואל = האדם הוא ישות מושלמת, הוליסטית, שאין להתייחס למרכיביה בנפרד. • המניע העיקרי בחיים הוא הרצון להגיע לשלמות. • האדם הוא בריאה יצירתית, בעלת חופש בחירה. • אין להסביר/להבין התנהגות אנושית במנותק מהסביבה החברתית. • התנהגות האדם הינה על-פי תפיסתו הסובייקטיבית את המציאות.

תחושת הנחיתות = מניע בסיסי אדלר גרס ,כי תחושת הנחיתות היא אוניברסאלית וכי כל הילדים נולדים עם הידיעה כי הם חסרי אונים, חלשים ותלותיים ביחסיהם עם המבוגרים השולטים בגורלם. כלומר  הילד נמצא במצב של מינוס בראשית חייו. מה שמעורר בו לפתוח במאבק לכל החיים כדי להתגבר על תחושת הנחיתות.

רגשי נחיתות ופיצוי: אדלר משתמש באנלוגיה מעולם הרפואה ומתייחס למושג organ inferiority שמשמעותו – חולשה או תפקוד לקוי מלידה של איברי גוף מסוימים יכול להוביל להישגים מרשימים בחיי האדם. אך גם יכולים להוביל לרגשי נחיתות מוגזמים אם ניסיונותיו של האדם לפצות על נחיתותו הפיזית נכשלת. אדלר מאמין כי ניתן לייחס תהליך זה גם לנחיתות פסיכולוגית – כלומר, אנשים ינסו לפצות גם על רגשות נחיתות סובייקטיביים אשר נובעים מ"נכות" חברתית או מהרגשת ייחודיות.

תסביך נחיתות תסביכי נחיתות ומקורם: מקורם של רגשי נחיתות הוא בילדות, כתוצר של התלות הקיימת בין הילד לבין גורמים עליונים יותר במשפחה (הורים, אחים גדולים וכו'). רגשי נחיתות אלו יומרו במאמצים להשגת עליונות על הסביבה. שאיפה זו לעליונות היא המוטיבציה המניעה את האדם לכל אורך חייו.

תסביך נחיתות רגשי הנחיתות הללו יכולים להקצין ולהוביל ליצירתו של תסביך נחיתות (inferiority complex). אדלר זיהה 3 גורמים אשר תורמים ליצירתו של תסביך זה:  Inferior organs – נחיתות פיזית יכולה להתפתח לנחיתות פסיכולוגית.  פינוק יתר – יוצר הרגשה של חוסר ביטחון ביכולתו של האדם להתגבר על מכשולים בעצמו.  הזנחה – האדם הרגיש לא רצוי בילדותו וכתוצאה חסר ביטחון ביכולתו להועיל למישהו או להיות נאהב ע"י אנשים אחרים.

מאבק לעליונות אדלר מתאר את המאבק לעליונות כתהליך דו שלבי: הילדים חשים נחיתות לעומת המבוגרים שמסביבם (פסיביות, חולשה, חוסר בטחון) כתוצאה נוצר המאבק לעליונות (המאבק לעצמאות ופיצוי על תחושת הנחיתות)

תסביך עליונות מאידך, פיצוי יתר על רגיש הנחיתות יוביל ליצירתו של תסביך עליונות (superiority complex). אדם בעל תסביך עליונות מתאפיין בהתנשאות, אגוצנטריות, יהירות וסרקזם. אנשים בעלי תסביך עליונות הם בעלי דעה שלילית כה חזקה על עצמם שהדרך היחידה שלהם להתגבר על כך היא ע"י "הנמכת" אנשים אחרים. השאיפה לעליונות: אדלר התייחס לעיקרון זה כעיקרון השולט בתיאוריה שלו. הוא האמין שהשאיפה לעליונות טבועה בנו מלידה וכי היא זו שמניעה את חיינו. כל אדם נולד עם פוטנציאל אשר הוא נדרש לממשו. אדלר הציע כי במהלך גיל 5 אנו מפתחים מטרות חיים המשמשות כמוקד למימוש השאיפה לעליונות ולארגון חיינו.

אדלר הבין כי גילויי עליונות אינם אלה מסיכה להסוואת הנחיתות אשר בנוסף מרמזים על תפיסת האדם את עצמו כנחות. בני אדם מציבים לעצמם מטרות בדיוניות, שהגשמתם מצביעה על שליטתם בחייהם. כלומר ,המאבק לעליונות היא בעצם חתירה להגשמה עצמית. הגורם המבדיל בין מאבק נורמאלי לעליונות לבין מאבק נוירוטי הוא העניין החברתי. בניגוד לפרויד, שהדגיש את דחפי המין, התוקפנות, הלא מודע והדטרמיניזם, הדגיש אדלר את המודעות, החתירה לשלמות ולעליונות, את הגורם החברתי ואת חופש הבחירה.

עניין חברתי וסגנון חיים המעורבות החברתית והעניין החברתי הם אפיונים מולדים של האדם הבריא. לעומת זאת, מאבקה של האישיות הנוירוטית לעליונות מפצה, מתאפיין בניסיון להשיג כוח על האחרים. עניינו של הנוירוטי אינו מתמקד בזולת אלא רק בעצמו, ברכישת בטחון ועצמאות, בעליונות אישית.

עניין חברתי העניין החברתי הוא אמצעי להשגת שלמות ועליונות. הדרך להשיג שלמות זו מתבטאת בסגנון החיים של האדם. ישנן דרכים רבות להגשמת עליונות/שלמות, הבדלים אלה בארגון אורח החיים משקפים הבדלים במה שאדלר מכנה סגנון חיים (תוצר של האישיות היוצרת, הנוטה להתגבר על התחושה הפרטית של נחיתות).

עניין חברתי אדלר מתייחס לעניין החברתי כמדד לבריאות נפשית. בראייתו, אדם בריא יגלה עניין חברתי מוגבר, יאמין כי טובתם של אחרים לא פחות חשובה מטובת עצמו ויפעל על מנת לבטא אמונה זו. לעומתו, אדם לא בריא יתרכז בעיקר בעצמו וישאף לעליונות אישית גם במחיר של פגיעה בעליונות החברתית.

המטרה שאדם מציב לעצמו היא מטרתו שלו המטרה שאדם מציב לעצמו היא מטרתו שלו. אדלר סבר כי אפשר לאבחן את סגנון חייו של האדם ע"פ מיקומו במשפחה.

הילד הבכור = כיוון שנולד ראשון הוא נהנה מהיתרונות של ילד יחיד הילד הבכור = כיוון שנולד ראשון הוא נהנה מהיתרונות של ילד יחיד. הוא זוכה למרב תשומת הלב עד שנולד עוד ילד. כתוצאה הוא מתנתק מתלותו באם ופונה לאב. הילד מרגיל את עצמו לבידוד ועצמאות, הוא לומד לשרוד לבד, ללא תלות בתשומת הלב ובחיבה של אחרים. ילדים בכורים נוטים לגלות עניין מיוחד בעבר, מעריצים את העבר ופסימיים לגבי העתיד. הילד השני = נוטה להתחרות באחיו הבכור ולנסות להשתוות אליו. שופע מרץ בלתי נדלה אולם כשהבכור מנצח אותו הוא חש שאינו מוכשר. כללית, הילד השני הוא מתחרה בעל דחף הישג גבוה. הילד הצעיר = כל ילד הנוסף למשפחה מפחית ממעמדו של קודמו, אולם לבן זקונים יש עמדה מיוחדת ואף שיש לו מתחרים רבים הוא לעולם המוגן מכל הילדים. אך כיוון שאחיו מיומנים ממנו, הוא נדחף לעיתים לייאוש.

אדלר דיבר על העבירה כסגנון חיים, כולנו נולדים עם נחיתות מסוימת וכולנו רוצים להגיד לעמדה של שליטה ושל כוח. זה אוניברסאלי, כולם נולדים עם נחיתות וכולם רוצים להרגיש חשובים, הדרך שבה אני משיג את הנק' השליטה זה סגנון החיים שמאפיין אותי. ואני מדבר על עבריינים, הם שונים בדרך שלהם להשיג את אותה שליטה. קומפנסציה (פיצוי) על הנחיתות. זה דוגמאות לאין אני מנצל את המינוס כדי להגיע לפלוס בדרך מסוימת. רגש נחיתות הוא חיובי במהותו משום שהוא גורם לנו לפעול להתקדם הוא דוחף אותנו. תסביך נחיתות בעצם שלילי, כי הוא מנציח את הנחיתות שלנו.

אדלר- מטפל בעבריינות לפי סגנון פעולה. לעיתים עבריינות היא התנהגות בסגנון פעולה על מנת להשיג תחושת חשיבות. אם העבריינות הינה סגנון פעולה בכדי להרגיש חשוב, יכול, שולט, מסוגל וכו' אזי יש לטפל בדרך של אדלר- לתת לאדם אלטרנטיבה בה ירגיש חשוב. סגנון פעולה= זו דרך המתפתחת על מנת להגשים מטרה. כל אחד בוחר ומסגל לעצמו סגנון פעולה על מנת לקבל תחושת חשיבות ושליטה. אדלר מציע לראות אם העבריינות של האדם הינה סגנון פעולה. ברגע שמשייכים את העבריינות להוויה של אדם אזי זהו סגנון חיים. סגנון פעולה- הינו אמצעי, דרך סגנון הפעולה הוא שולט. סגנון חיים- הינו הוויה ואז לפעמים האדם הינו חסר אונים. סגנון פעולה אפשר לשנות, ואולי יצליח להשיג חשיבות בדרך אחרת, כי המטרה האמיתית הינה שליטה, כבוד וייחודיות. כמעט כל אדם יכול לבצע שינוי זה אלא אם כן ישנן בעיות נפשיות אישיות.