הקשר בין חרדות לבין הגנות והשפעותיו על תפקודם של ילדים התיאוריה תיאור המנגנונים כיצד הם משפיעים על חיי היום יום מרצה: מירב ויזר- פסיכולוגית חינוכית מומחית, שפ"ח רעננה

התיאוריה הסטרוקטורלית של פרויד שלושת החלקים הללו נמצאים בסתירה זה לזה; בתיווכו של האגו הם שואפים להגיע לאיזון, כשמגמתם המשותפת היא להגיע למקסימום סיפוק (הנאה) במחירו של סבל מינימלי ככל הניתן.

חרדה הינה רגש לא נעים המלווה בתגובות גופניות והמזהיר מפני סכנה אפשרית חרדה הינה רגש לא נעים המלווה בתגובות גופניות והמזהיר מפני סכנה אפשרית חרדה מציאותית – תגובה רגשית לסכנה ממשית המצויה בסביבה חרדה נירוטית – תגובה רגשית הנובעת מן החשש שלא נוכל לשלוט בדחפים האסורים (בעצם חרדה מפני האיד שעלול להשתלט עלינו) חרדה מוסרית – תגובה רגשית הנובעת מהחשש שהסופר אגו יעניש אותנו באמצעות ייסורי מצפון או תחושות אשמה.

מאפייני מנגנוני ההגנה האדם אינו מודע לשימוש בהם -הם בעצם פועלים ברמה לא מודעת (אחרת יהיה קשה להגן באמצעותם). שימוש בהם אינו משנה את המצב האמיתי אלא את התפיסה של האדם לגבי המצב, הם יוצרים עיוות של תפיסת המציאות. כל בני האדם עושים בהם שימוש, אך יש הבדל בין סוג ההגנות שאנשים משתמשים ובתדירות השימוש שנעשה בהגנות השונות. מנגנוני ההגנה אכן תורמים להפחתת החרדה אך שימוש מוגזם בהם אינו מאפשר התמודדות אמיתית עם החרדות. שימוש במנגנוני הגנה צורך אנרגיה רגשית.

מנגנוני הגנה גבוהים ונמוכים מנגנוני הגנה נמוכים הינם מנגנונים "פרימיטיביים" או "ראשוניים". הם מתפתחים עם יציאתו של התינוק לאוויר העולם ומטרתם הינה להגן על הגבולות שבין העצמי לבין העולם החיצוני. עבור התינוק העולם החיצוני הינו מאיים ומעורר חרדה עצומה ולכן הוא זקוק להגנות חזקות במיוחד. מנגנוני ההגנה הנמוכים אינם מתחשבים במציאות ופועלים באופן גלובלי ובלתי ממוקד והם משפיעים על אספקטים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים של האדם. מנגנוני הגנה גבוהים הינם מנגנונים "משניים" או "בוגרים". הם מתפתחים במקביל להתפתחות המבנים הנפשיים של האגו והסופר אגו. תפקידם הינו להגן על האגו מפני הלחצים של האיד והסופר אגו. מנגנוני ההגנה הגבוהים פועלים באופן ספציפי על מחשבה, רגש, תחושה, התנהגות, או על שילוב של כמה מאלה. ככל שההגנות של האדם נמוכות / ראשוניות יותר כך הן מסייעות לו פחות בטווח הארוך. יחד עם זאת, השפעתן לטווח הקצר יעילה וחזקה ולכן הן מועדפות על ידי רבים ובעיקר על ידי ילדים. מבוגרים שלא למדו דרכים יעילות דיין להתמודד עם מצבי לחץ או עם אירועים טראומטיים, ישתמשו לרוב במנגנונים ראשוניים.

מנגנון הגנה - הכחשה הכחשה היא הסירוב לקבל את המציאות, להתעלם מאירועים, מחשבות או רגשות כואבים. מנגנון זה נחשב כאחד המנגנונים הראשוניים ביותר היות והוא מאפיין את השלב ההתפתחותי המוקדם בילדות. בשלב זה הילד מאמין שכל עוד הוא אינו מכיר בקיום של מציאות כלשהי, אז היא אינה קיימת (מחבואים). אנשים רבים משתמשים בהכחשה בחיי היומיום שלהם בכדי להימנע מהתמודדות עם רגשות כואבים או מהיבטים שונים בחייהם ובאישיותם שהם אינם מוכנים להודות או להכיר בהם. מנגנוני הגנה - סרטון  

מנגנון הגנה - השלכה השלכה משמעותה ייחוס מחשבות, רגשות ודחפים בלתי רצוניים ובלתי מקובלים לאדם אחר אשר אינו חווה את אותם מחשבות, רגשות ודחפים. השלכה היא לרוב תוצר של היעדר תובנה או הכרה של האדם במניעים וברגשות שלו.

מנגנון הגנה - רגרסיה באמצעות מנגנון זה הילד (או האדם המבוגר) נסוג (רגרסיה=נסיגה, הליכה אחורה) לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות הנפשית/ התנהגותית שלו, וזאת על מנת להגן על עצמו מפני התעוררות חרדה או עומס יתר על האגו. ניתן לראות שימוש במנגנון זה במצבי עייפות או במצבים חדשים /דרישות חדשות או גבוהות יותר שמוצבות בפני הילד על ידי הסביבה. אחת התוצאות של שימוש יתר במנגנון הרגרסיה הוא הפרעת הסומטיזציה. הפרעה זו מתרחשת נוכח קושי של האדם להתמודד עם אספקטים מעוררי לחץ, חרדה וזעם בחיים. כדי לברוח מכישלון ההתמודדות האדם נסוג למצב של מחלה, למצב שבו הוא מטופל כילד בידי אחרים. זהו חולי שמתבטא גופנית אך ללא הסבר פיזיולוגי וקשור למתח רגש.

מנגנון הגנה – ביטוי בפעולה (ACTING OUT) באמצעות שימוש במנגנון זה הילד מתנהג את מה שאינו ניתן להגיד במילים. זהו מנגנון פרימיטיבי בו חוויות, חרדות ומצבים מאיימים אינם ניתנים לתיאור באמצעות השפה ולכן הילד (או המבוגר) מתנהג אותם. פגיעה עצמית עשויה גם להיות ביטוי התנהגותי שלילי כאשר הפרט לא מסוגל להתמודד עם הכאב הרגשי ולכן הוא מבטא אותו באופן פיזי.

מנגנון הגנה -הדחקה הדחקה היא למעשה שכחה מכוונת או התעלמות מכוונת. ההתעלמות יכולה להיות מהתנסויות חיצוניות – כגון אירועים טראומטיים למיניהם או מהתנסויות פנימיות כגון משאלות לא מוסריות, דחפים, צרכים המאיימים על האגו. פרויד ראה בהדחקה כלי להתמודד עם איומים הן מחוץ והן מבפנים. כיום נהוג לראות מנגנון ההדחקה יותר כמכוון להתמודדות עם משאלות, פנטזיות, דחפים פנימיים. בפועל נראית ההדחקה כשכחה של זיכרונות, שמות, אירועים שיש בנוכחותם המודעת איום על האגו.

מנגנון הגנה -התקה הפניה של דחף, רגש, מחשבה, התנהגות מהאובייקט המקורי אליו הם מכוונים לאחר מכיוון שהפנייה למקור מעוררת מסיבות שונות חרדה. ההתקה אינה חייבת להיות לאדם אחר, היא יכולה להיות לחפץ או אפילו לחלק מהאדם. פטישיזם היא התקה של דחף התשוקה מאיבריו הגניטאליים של האדם לחפץ או לחלק אחר אנושי כמו כפות רגליים. ההתקה מתבצעת מכיוון שהפניית התשוקה לאובייקט המקורי נתפסת משום מה כמעוררת חרדה.

מנגנון הגנה -היפוך תגובה מנגנון הגנה -היפוך תגובה הכוונה להדחקת מחשבות, רגשות ודחפים מסוכנים ובלתי רצוניים, ונקיטה בהתנהגות הפוכה להם. הסיבה להיפוך התגובה היא שהרגשות שלנו או הפנטזיות שלנו לעשות כל מיני דברים, יוצרות בתוכנו איום כה רב, שאין לנו אפשרות לשאת אותו. זהו איום על האופן בו אנו תופסים את עצמנו, או איום על האופן בו אנו רוצים שאחרים יתפסו אותנו.

מנגנון הגנה -רציונליזציה מנגנון הגנה -רציונליזציה מנגנון הגנה שתפקידו להפחית חרדה באמצעות הנמקה לאחר מעשה, שאינו מקובל על האני. אנו חושבים או מבצעים דברים שברובד מסוים בתוכנו אנו חשים עליהם בושה או אשמה. מכיוון שקשה לכל אדם לחיות עם תחושות אלו והן גורמות חרדה ומצוקה, אזי ההגנה היא בעצם להצדיק מבחינה הגיונית את שחשבנו או עשינו ובכך מופחתות התחושות הקשות שבתוכנו.

מנגנון הגנה – עידון (סובלימציה) פרויד ראה במנגנון הגנה זה את ההגנה הטובה, מכיוון שהיא משקפת התמודדות יעילה עם דחפים ומשאלות. במנגנון זה בני אדם לא מנתבים את האנרגיה שלהם למנגנונים יעילים פחות כגון המרתם למשהו אחר (כמו בהיפוך תגובה) או לכוח אחר (כמו בשימוש ברציונליזציה) אלא הם משמרים את האנרגיה הנפשית לעצמם, מוצאים לה פורקן שלא מעוות את המציאות ולא את צרכיהם האמיתיים. הפורקן מקובל חברתית ומביא להתפתחות וגדילה. זוהי בעצם דרך יצירתית שהאדם מוצא למתן ביטוי לדחפים פנימיים פרובלמאטיים. מנגנון זה נותן מקום להיבטים ילדותיים גם בבגרות דרך אמצעים יצירתיים.

בוחן פתע 1. ילדה שגילתה סוד כמוס של חברה שלה לילדות אחרות, אומרת שבעצם עשתה זאת כדי לעזור לחברה. 2. גבר שקיבל נזיפה מהבוס שלו בעבודה מגיע הביתה ובועט בדלת. 3. ילד שעובר לבית ספר חדש מתלונן בכל בוקר על כאבי ראש שאינם מאפשרים לו להגיע ללימודים. 4. גבר שבוגד באשתו מרעיף עליה מחמאות, קונה לה מתנות יקרות ומצהיר שאין לו חיים בלעדיה. 5. ילד אשר נולד לו אח חדש והוא מחבק אותו בחוזקה רבה. 6. אדם בעל נטיות תוקפניות לומד אמנות לחימה. 7. תלמיד שנכשל בבחינה מסביר את כישלונו בכך שהבחינה הייתה לא הוגנת. 8. אדם אשר ממשיך להסתובב ברחוב בשדרות כאשר מושמעת אזעקה. 9. ילדה שחשה קנאה רבה בהצלחה של חברתה מאמינה כי החברה מקנאה בה. 10. אישה אשר עברה אירוע טראומטי בעברה אינה זוכרת אותו.

למה לנו כל העניין הזה??? ידע כללי- להכיר ולהבין את המנגנונים הסמויים שלנו ושל הילדים. לכבד את ההגנות -יש לזכור שאנו מפעילים הגנות במצבי איום וחרדה. לדעת מהו המחיר שעלולים לשלם על שימוש בהגנות - הן דורשות הרבה אנרגיה. אנרגיה שאינה משמשת למשימות התפתחותיות כגון למידה ופיתוח מיומנויות חברתיות. * לזכור שכאשר אנחנו מזהים דפוס הגנה שאנו מפעילים או שהילד מפעיל אל מולנו – קיימת לנו הזדמנות לעבודה במרחב אחר. זהו מרחב שמעבר למרחב ההתנהגותי גרידה.

על ההקשבה

דוגמאות למנגנוני הגנה: הכחשה: אדם אלכוהוליסט בעל רמת תפקוד סבירה, בדרך כלל יכחיש את בעיית השתייה שלו ויצביע על יכולתו לתפקד בעבודה ובמערכות יחסים כהוכחה לכך. היא של אדם חווה קשיים חברתיים ונשאר בודד עד גיל מאוחר, אך הוא מכחיש ומתעלם מהרעיון שהוא חווה בדידות ובכלל שיש לו בעיה חברתית. כשפונים אליו ומציעים לו מקומות בהם יוכל לפגוש אנשים חדשים, או לחלופין מנסים לשדך לו בנות זוג מתאימות. הוא עלול אפילו להתרגז ולא להבין על מה העניין, הרי אין לו כל בעיה. השלכה: אדם עשוי לכעוס על בת זוגתו על כך שאינה מקשיבה לו, כשלמעשה הוא זה שאינו מקשיב. דוגמה נוספת, אישה ביקורתית במיוחד, תופסת את הקולגות שלה לעבודה כאנשים ביקורתיים שכל הזמן רואים את השלילי. ואת אמא שלה כאישה קשה שרק אומרת לה מה לא בסדר בעצמה, אבל היא לא מסוגלת להבחין שהסיבה שהיא רואה אנשים ביקורתיים בכל מקום, זה כי משליכה על כולם את הביקורתיות של עצמה. רגרסיה: כאשר נולד תינוק חדש אז לעיתים האח הבוגר יחזור להרטיב וזאת לאחר שכבר נגמל. ביטוי בפעולה: הילד חווה חרדה עצומה מפני כניסתה של מורה חדשה לכיתה הוא מגיב על כך בהתפרצות זעם קיצונית. הדחקה: נער שמגלה משיכה מינית לנערים, לא מסוגל לשאת את הפנטזיות הללו ולכן מתעלם, מדחיק ושוכח מחשבות ופנטזיות כאלו. התקה: משולש הבגידה הקלאסי – בעל בוגד באישתו (או להיפך) והאישה הנבגדת מאשימה את האישה עמה הבעל בגד. הכעס על הבעל עובר התקה לאישה האחרת מתוך חרדה שכעס ישיר על הבעל יביא להחלשה נוספת של הקשר הזוגי שגם ככה נחשף בחולשתו במעשה הבגידה. היפוך תגובה: עובדת הכועסת על הבוס שלה ומעוניינת להתפטר עשויה להתנהג בצורה נדיבה כלפיו תוך הבעת רצון להישאר במקום העבודה. כלומר, היא לא מסוגלת להביע רגשות שליליים של כעס או חוסר שביעות רצון מעבודתה ולכן היא מתנהגת בצורה הפוכה לרגשות הללו. דוגמה נוספת היא ילד אשר חש זעם רב על הוריו אך תחושה זו מעוררת בו חרדה עצומה ולכן יביע כלפיהם הצהרות אהבה גרנדיוזיות. עוד דוגמה, ילד קטן מרגיש קנאה כלפי אחותו התינוקת וחושש לאבד את אהבת הוריו יש לו פנטזיה לא מודעת להיפטר ממנה, אך כיוון שאין זה מקובל בחברה ועצם המחשבות והרגשות הללו מעוררות חרדה, אזי על מנת להימנע מהן הוא יתנהג באופן הפוך שדווקא מפגין אהבה רבה כלפי אחותו התינוקת, אך יש בביטוי אהבה זו משהו שאינו אמיתי. רציונליזציה: הורה המרגיע את רגשי האשמה לאחר שהכה את ילדו, באמצעות ההסבר שמחובתו של הורה ללמד את ילדו משמעת. סובילמציה: לדוגמא, אדם שעסוק במחשבות ופנטזיות של אלימות וסדיזם מוצא דרך לבטא זאת באמצעות הפיכתו לרופא מנתח.