העברת מסר באמצעות סוגות רטוריות מפגש סנכרוני השתלמות "דיבור בפני קהל" מנחה: מואפק יוספין יום שלישי 21.11.17 משעה 20:00- 21:30 בנושא: העברת מסר באמצעות סוגות רטוריות

בכל הזדמנות של דיבור בפני קהל נדרש הדובר להעביר מסר כלשהו בהתאם לסוגות רטוריות שנלמד בהמשך ולדרישות המשימה או למטרת הדיבור שנקבעה מראש ובהתאם לקהל ולאופי הדובר. המסר חייב להיות חד-משמעי וברור, גלוי או משתמע מהדברים, מנומק וממוחש

הזדמנויות שונות להבעה בעל פה בחיי היום יום דו-שיח בין שניים, שיחה עם כמה חברים, שיחה בין הורה לילד, שיחת טלפון, דו-שיח עם אדם מזדמן ברחוב או עם מוכר בחנות, שיחה מתוכננת בין מורה לתלמיד, דיון בשיעור, דיון בישיבה של ועדה, הרצאת דברים בפני קהל, נשיאת נאום, קריאה בקול של טקסט ועוד ועוד.

ניתן למיין אירועים אלה לשני סוגים: דיבור ספונטני ודיבור מתוכנן בנסיבות רשמיות. מידת ההתערבות של המורה בכל אחד מאלה שונה. אשר לדיבור הספונטני, אפשר להסתפק בהערות מזדמנות (כגון מה מתאים ומה אינו מתאים בנסיבות שונות). ואילו בדיבור המתוכנן יש מקום ללימוד מסודר ושיטתי של עקרונות ההבעה בעל פה, לפי הסוגות הבאות:

א. הרצאת דברים, "פרזנטציה" כל תלמיד יתנסה מדי פעם בפעם בהצגת דברים בעל פה במשך דקות מספר. ההרצאה יכולה להיות סקירה על ספר או סרט או משדר טלוויזיה וביקורת עליהם, הערכה של אירוע אקטואלי או נושא שנלמד באחד מתחומי הדעת. הרצאת דברים צריכה להיות מתוכננת היטב. בתכנון יש להביא בחשבון את כללי הדיבור של היימס: הנסיבות (הזמן והמקום, הרקע וכו')  המשתתפים בשיח (המוען והנמען) המטרות (התכלית שאליה מכוון השיח) צורת המבעים (תוכן הדברים וצורת אמירתם) דרכי ההבעה (הנימה, הדרך ורוח הדברים בהעברת המסר) ערוצי התקשורת (בעל-פה, בכתב) נורמות ההתנהגות (יחסי הגומלין והאינטרפרטציה של המסר) סוגי התקשורת (דיאלוג, מכתב, הרצאה, שיר, תפילה, דיון)

בהרצאה יש מקום לסיכומי ביניים, לחזרות, לשיבוץ דוגמאות ואנקדוטות (סִפור קצר ומשעשע על מקרה מיוחד בחייהם של אנשים ידועים), להומור. יש לשים לב שהדיבור לא יהיה מונוטוני (בעל גוון או טון אחיד) ויותאם לתוכן. על המרצה לשמור על הקשב של הקהל - על ידי קשר עין, על ידי פנייה ישירה, על ידי מתן אפשרות לשאלות וכדומה. על המרצה להקפיד על צורת העמידה, על תנועות הידיים וכיוצא באלו ("שפת הגוף"). לשלב עזרים כגון תמסיר, שקפים. יש המכינים נקודות או ראשי פרקים ויש המכינים טקסט רצוף לקריאה בקול. גם במקרה השני ראוי שלא להסתפק בקריאת הדברים ולהוסיף הערות והבהרות לפי הצורך.

לחלק את ההרצאה לפתיח, גוף וסיכום: הפתיח -חלק משמעותי בהרצאה מכיוון שבדקות הראשונות הקהל מפתח את "הרושם הראשוני" מהדובר ומתוכן ההרצאה. כדי לשמור על עניין בקרב הקהל יש להתייחס לשני רבדים: ברמת התוכן- אפשר להדגיש את הרלוונטיות של ההרצאה לקהל (למה הנושא חשוב?), לספר על דוגמא מתוך הניסיון האישי של הדובר או להציג נתונים מעוררי עניין. ברמת המתודית- אפשר לפתוח בהיגד לא גמור ולבקש מהקהל להשלימו, להציג את הנושא בצורה מוקצנת שתעורר עניין או להביא אירוע מתוך חיי הכיתה או בית הספר.

גוף ההרצאה - יש להדגיש את המסר המרכזי של ההרצאה גוף ההרצאה - יש להדגיש את המסר המרכזי של ההרצאה. חשוב להציג עובדות, נתונים ולעיתים גם מקורות שמסתמכים עליהם. לאחר מכן בעת פיתוח המסר המרכזי, אם באמצעות מתן דוגמאות או הבעת דעה אישית בנושא, חשוב לשמור על קשר ישיר למסר המקורי על ידי מבנה ברור. למשל, ניתן לחלק את גוף ההרצאה למספר דוגמאות ופתוח כל פיסקה במילים: דוגמה ראשונה, דוגמה נוספת וכדומה. סיכום ההרצאה  חשוב לא פחות מהפתיחה. במעט הזמן המוקדש לסיום וסיכום ההרצאה צריך להגיע למצב שבו המאזינים מלאי עניין. אפשר לעשות זאת על ידי הדגשת המסקנות והלקחים מההרצאה, חזרה על פרטים חשובים, הבלטת המסר של ההרצאה והגדרת יישום מעשי למידע שהוצג בהרצאה.

    ב. דיון פעולת גומלין מורכבת בסיטואציה חיה של פנים אל פנים. לרוב יש בו שני ערוצי תקשורת: האחד בין המתדיינים ובין עצמם; השני בין המתדיינים לקהל המאזינים. המבנה הפורמלי של הדיון: המנחה מציג את הנושא לדיון, ומעביר את רשות הדיבור ממתדיין למתדיין. המתדיינים נוקטים עמדות, ועליהם להציגן ולנמקן. הדיון דורש יכולת לנתח, להסביר (בדרכים שונות כגון השוואה והדגמה), לסכם ועוד. על כן, יש מקום לטפח דינמיקה מחשבתית, דרכי ארגון ואמצעי לשון הנדרשים לליבון הנושא ולפיתוחו.

קיימים יסודות של תרבות הדיון והוויכוח, ובהם הקפדה על הידברות והימנעות מהתנצחות. על המתדיינים להתייחס זה אל דבריו של זה בין שהם מסכימים לדברים ובין שאינם מסכימים להם. ההתייחסות צריכה להיות עניינית ולא אישית-שלילית. להקפיד על רטוריקה מאופקת, מתונה והוגנת. לטפח דיבור רהוט: אוצר מילים מדויק, תקינות לשונית, הגייה ברורה, הנגנה (אינטונציה) מותאמת, קצב דיבור נאות. איך נקנה אמצעים מילוליים ולא-מילוליים ההולמים דיון והתנהגות בו בדיונים אותנטיים (אמתיים) ובהדמיות (סימולציות) מתוכננות של דיונים - במסגרת קבוצתית, כיתתית ובית-ספרית כללית.

 ג. דיווח דיווח הוא תיאור של המציאות המתמקד בעובדות ללא הבעת עמדה מפורשת המועבר בצורה רהוטה ומובנת. הדיווח במידה מסוימת מקביל לסיכום שבכתב ומאפייניו הלשוניים דומים מאוד. מבנה הדיווח כולל תשובות לחמש שאלות בסיסיות - חמשת המ"מים: מה – מה בדיוק אירע באירוע? מי- מי הם בני האדם או הגופים הכלולים באירוע? מתי- מתי התרחש האירוע? מדוע- מהן הסיבות או הגורמים לאירוע? מקום- מהו המקום שבו התרחש האירוע?

התלמידים מתנסים בדיווח בעל פה בשיעורי העברית , בתחומי הדעת השונים ובשיעורי חינוך וחברה. על כן חובה לחזק אצל התלמידים את המודעות לדרכי המבע , לתקינות השפה, לשטף הדיבור ולבהירותו כמיומנויות השיח הדבור.

ד.  נאום בבסיס הנאום עומדת יכולת השכנוע. לפי אריסטו יכולת השכנוע מושתת על שלושה רכיבים: אתוס (Ethos) – אופי ואישיות הדובר. לוגוס (Logos) – פנייה אל השכל ואל ההיגיון. הלוגוס מורכב מהצגת עובדות, טענות, נימוקים, הדגמות, דברים רציונאליים, שלא ניתן להפריכם. כך ניתן להוביל את הקהל אל המסקנה הרצויה ולגרום לו להשתכנע. פאתוס (Pathos) – פניה רטורית לרגשות הקהל. הנואם צריך לחדור אל ליבו של הקהל, לגרום לשומעים לחוש קשר אישי לנושא, להרגיש מחוברים ומכאן גם לעורר את מחויבותם להירתם לנושא. הפאתוס יושג על ידי אמצעים רטוריים שונים הגורמים לריגוש, כגון: הפחדה, הדגשה, מילים מלכדות, הומור, חזרה, קצב דיבור ועוד.  נאום טוב מורכב מטיעון (או טיעונים) "טובים" ואמצעים רטוריים שתומכים ומחזקים אותו.

מבנה הטיעון בעל פה דומה מאוד למבנה הטיעון בכתב, שאנו מלמדים. טענה + הנמקה+ טיעון טענה= מה אני רוצה לומר? למשל: "אני רוצה לומר שחשוב למחזר" הנמקה= מדוע זה נכון? למשל: "חשוב למחזר כי באמצעות שימוש חוזר בחומרים אנו מצמצמים זיהום סביבתי הנגרם כתוצאה מהייצור וחוסכים מקום של הטמנת זבל"  על מנת לעורר את הקהל בזמן נאום כדאי מאוד לשתף אותו. ישנן דרכים שונות לשיתוף קהל, למשל: שאילת שאלות עריכת הצבעה הזמנת נציג מהקהל קריאות עידוד  

דגמי שיח - הבעה בע"פ בכיתה התייחסות לדברי אחר דו-שיח סבב אקווריום תצפיתנים הבהרת מושג מושג ? "פינג פונג" מניפת רעינות חברותא מעגל ההפנמה מורה שאילת שאלות ? שמש אסוציאציות נקודת מבט דגם מובנה

צפו בנאומה של ד"ר לורס טרייס, על כוחה של המילה תודה. https://www.youtube.com/watch?v=CdDxfacWAkk ציינו מהם האמצעים הרטוריים בניאום, הדגימו שלושה מהם. 1. _______________________________________________ 2. _______________________________________________ 3. _______________________________________________

תודה על ההקשבה ושיתוף הפעולה המשך ערב נעים והמשך השתלמות מעניינת וחדשנית